הזכרת שם ד' בלימוד

אמירת חצי פסוק עם שם ד'

שאלה: האם אמירת חצי פסוק עם שם השם זו הוצאת שם שמים לבטלה?

תשובה: מן הדין מותר אם יש משמעות לחצי הפסוק, אמנם אם ישנה משמעות אחרת אסור. כל פסוק שלא פסק אותו משה רבינו אסור לך לפוסקו, לא מחשש נשיאת שם ד'

לשווא, אלא בגלל חשש להבנה שאינה נכונה בפסוק. למשל, לכאורה אסור היה לומר 'ישימך אלוקים כאפרים וכמנשה' (בראשית מח, כ). אמנם, כאן הפסוק עצמו התיר, דכתיב: 'בך יברך ישראל לאמר'. ברם, בדרך כלל יש לומר פסוק שלם. הפוסקים העירו על כך שישנה בעיה במה שאנו מתחילים לומר את הקידוש שבליל שבת בתיבות "ויהי ערב ויהי בקר יום הששי", דכל פסוקא דלא פסקיה משה אנן לא פסקינן ליה.

ובספר 'נפש הרב' (עמ' קנט) מובא, שהגרי"ד סולוביצ'יק סיפר מה שת"ח פלוני אמר סברא להתיר בזה, שהרי בגמרא במסכת מגילה (כב, א) מבואר, שלצורך גדול יש להתיר איסור זה, ובליל שבת זהו צורך גדול, שבמדרש רבה דרשו על תחילת הפסוק הנ"ל, 'וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד', ר"מ אומר, טוב זה החיים, טוב מאוד – זה המוות, וצורך גדול הוא שלא להזכיר מות בקידוש אף שלא בדרך רמז. (עיין בתשובות החתם סופר או"ח ס' י). והג"ר סולוביצ'יק צחק, ומאוד לא היה נח לו בסברא זו. לכן אמר, שדרכו להקפיד ולומר בלחש את תחילת הפסוק - וירא אלהים את כל אשר עשה וגו' (ויש לציין שהגרי"ד סולוביצ'יק גם סיפר איך שהגר"ח והגרמ"ס לא קראו את עשרת הדברות בטעם עליון, דכל פסוקא דלא פסקי'

משה וכו' - נפש הרב עמ' קמא). וכן נהג הגרי"י קניבסקי (ארחות רבנו ח"א עמ'

קט).

נלקח משאילת שלמה 129