הדלקת נרות חנוכה
נרות חנוכה במלון
ש: המתארח בבית מלון, איפה ידליק?
ת: בחדרו, והיה נוכח כל הזמן, ויכבה אחרי חצי שעה. אם אי אפשר ידליק בחדר אוכל או בפתח המלון בחוץ (וכן הגרי"ש פסק אלישיב. אשרי האיש רסג).
המתנה למשפחה
ש: האם להדליק מיד בזמן או לחכות לאשתו או לבעלה וכדומה?
ת: למדליקים בתוך הבית, לחכות. וכן בחוץ כל זמן שיש עוברים ושבים.
[פעם אחת אחרה אשתו של רבי נחומקה מהורדנא לשוב לביתה, ומחמת זה התאחר רבי נחומקה להדליק נרות חנוכה, ושאלו תלמידו החפץ חיים מדוע התעכב מלהדליק, ענהו רבי נחומקה שהנה מי שאין ידו משגת לקנות נר חנוכה ונר שבת, יקנה נר שבת מפני שלום בית (שו"ע או"ח תרעח א) והלא ק"ו ומה במקום ביטול הדלקת נרות חנוכה אמרינן נר שבת עדיף משום שלום בית, אני שלא אבטל הדלקת נרות חנוכה, ודאי שכדאי לאחר ההדלקה משום שלום בית.
ואכן כשנשאל הג"ר יעקב קמנצקי: אם הבעל מאחר לבוא הביתה ממקום עבודתו, האם כדאי שהאשה הנמצאת בבית תדליק במקומו? והשיב: אע"פ שבאמת מן הדין היה נראה שיש לעשות כן, אבל מטעמי שלום בית אין זה עצה טובה. וה"ה להיפך, כשהבעל נמצא בבית לפני אשתו [שנמצאת בעבודה], אף דמן הדין צריך להדליק ואינו חייב להמתין בעבורה, כי היא יוצאת יד"ח אף שאינה נמצאת שם, מכל מקום אין זה ראוי מצדו לעשות כן, וכש"כ אם היא עובדת בכדי שהוא יכול ללמוד תורה, שבודאי אין זה הנהגה נכונה. והמקורו שמי שאין ידו משגת לקנות נר חנוכה ונר שבת יקנה נר שבת מפני שלום בית (אמת ליעקב על השו"ע סי' תרעב הערה 586, סי'
תרעח הערה 592).
והגרי"ק היה בחו"ל. והגרי"ש אלישיב מסביר שהנהגת רבי נחומקה היתה דווקא בחו"ל שמדליקים בפנים ולכן יש לחשב חשבונות של שלום בית, משא"כ בא"י שמדליקים בחוץ, שההדלקה בזמן קודם שתכלה רגל מן השוק היא מעיקר הדין, ושיש בזה שאלה של עצם המצוה, ואולי אח"כ לא יצא יד"ח, לכן אין להמתין משום שלום בית. וכשנשאל על בקשת אישה שחוזרת מעבודה להמתין עם הדלקת הנרות עד שתחזור הביתה, השיב הג"ר אלישיב: "ואם תבקש ממנו לחכות לה עד לאחר עלות השחר"?!
(פניני חנוכה קעב-קעג). אמנם ראיתי שנשאל הגר"ח קניבסקי: מה הדין מי שהאשה או הבנים והבנות חוזרים לבית מאוחר בלילה בחנוכה, האם חובה לחכות ולא להדליק עד מאוחר? והשיב: כדאי שיחכה (שו"ת ידון משה חי"ב שאלה לג) – רשם מ"צ.]
נר חנוכה בחלון
ש: מי שגר בקומה עליונה, חייב להדליק בחלון?
ת: לא. אלא מעלה כי יש קצת פרסום הנס.
ש: האם אדן החלון הוא מעל עשרה טפחים?
ת: מחלוקת. תרעא ל שעה"צ מ"ב. שרידי אש א נו. פתח הבית בפנים. שבט הלוי ד סה. חלון.
שמן לא כשר
ש: האם מותר להדליק בשמן שאינו ראוי לאכול?
ת: ראוי להחמיר אך לא חייבים. כמו בבית המקדש אך לא חייבים (פסקי שבועות ק). הדלקת נרות חנוכה לתלמידי ישיבה
ש: איפה תלמיד ישיבה ידליק נרות חנוכה?
ת: בישיבה כי הוא ביתו, ואין דינו כאורח. חזו"א מובא בס' מעשה איש ד קלא.
שו"ת אגר"מ יו"ד ג יד. הגרי"ש אלישיב מובא בס' שבות יצחק הל' חנוכה פ"ו.
הגר"א שפירא.
הדלקת נרות בכיוון הלא נכון
ש: כשהדלקתי נרות חנוכה, במקום להדליק משמאל לימין, הדלקתי מימין לשמאל. מה לעשות?
ת: זה לא משנה. יצאת ידי חובה.
נר שכבה
ש: נר חנוכה שכבה מיד אחר הדלקה, האם צריך להדליקו שוב?
ת: ההלכה היא "כבתה אין זקוק לה" (שבת כא ב). כלומר – אם מדליקים נר והוא כבה, לא חייבים להדליק אותו שוב. אך ודאי טוב להדליק שוב. צריך שההדלקה תיעשה בתנאים שהנר מסוגל לדלוק בהם, אבל אם בכל זאת כבה, כאמור, לא חייבים להדליק שוב (שו"ע או"ח תרעג ב).
חנוכיה מהודרת או שתיים פשוטות
ש: יש לי 80 ש"ח בכדי לקנות חנוכיה. האם עדיף לקנות חנוכיית שמן אחת ב-80 ש"ח, או שתי חנוכיות שעוה, אחת לי ואחת לעני?
ת: מן הדין כל חנוכייה כשרה, אבל כבל מצווה, יש עניין של הידור מצווה, לכן חנוכייה של כסף זה טוב. אבל כמו שכתוב בספר פלא יועץ, מוטב זה יותר מטוב, כגון לתת אותו כסף לעניים רעבים ושאר מסכנים.
[ונשאל הג"ר אברהם שפירא: האם עדיף לקנות אתרוג מהודר (תימני), או לקנות אתרוג רגיל ואת שאר הכסף לתת למשפחות נזקקות המתקשות בהשגת צרכי החג?
והשיב: לכאורה זה הידור (האתרוג), ואפילו אדם יכול לצאת בשל חברו. ואילו צדקה זה מצוות עשה, ולכן עדיף לתת צדקה! (ראש דברך מהרב יצחק דדון עמ' קצד)
– רשם מ"צ.]
מוצאי שבת חנוכה
ש: במוצאי שבת חנוכה, מה קודם למה – הבדלה או נרות חנוכה (מחלוקת במשנה ברורה תרפא ס"ק ג)?
ת: הבדלה.
[והגר"מ פיינשטיין נהג להבדיל קודם הדלקת נרות משום שיותר קל לעשות כן (שו"ת ודברת בם קפו). ועל אף שהגרש"ז אוירבך לא עשה מלאכה לפני זמן ר"ת במוצ"ש, במוצ"ש חנוכה הוא הדליק נרות חנוכה לפני זמן ר"ת (הליכות שלמה מועדים טז טו. כו ממתקים א שכב) – רשם מ"צ.]
מוסיף והולך
ש: למה בית שמאי לא למדו מספירת העומר לדין "מוסיף והולך" לנרות חנוכה (שבת כא)?
ת: עיין הסבר מרן הרב קוק בעין איה.
[הגר"ח קניבסקי ענה: אין זה מוסיף, אלא סופר (ירחון המאור – כסלו-טבת תשע"ב עמ' ד) – רשם מ"צ.]
ניתוח בחנוכה
ש: מותר לעבור ניתוח בחנוכה על אף שיפסיד הדלקת נרות?
ת: כן. מותר לאדם להכניס את עצמו למצב בו יפסיד מצוה משום פיקוח נפש.
[עיין הגרי"ש אלישיב מובא בס' אשרי איש רלג. ויש להוסיף שאפילו יותר מזה, הסביר בעל המאור (שבת יט א), כי הטעם ש"אין מפליגין בספינה פחות משלשה ימים קודם השבת", הוא משום שחוששים שמא יצטרך לחלל את השבת משום פיקוח נפש העלול להתרחש בים הנחשב כמקום סכנה, ולמרות זאת הותר הדבר לצורך מצוה. והאחרונים הוכיחו מדבריו, כי מן התורה מותר לו לאדם להכניס עצמו למצב בו יצטרך לעבור עבירה באונס. קובץ הערות כג. חלקת יואב דיני אונס ענף ג – רשם מ"צ.]
שמן של שביעית
ש: האם מותר להדליק עם שמן בקדושת שביעית?
ת: מחלוקת. אפשר להתיר כי לא נחשב כהנאה, נחשב הנאה של פרסום הנס ודרך שימוש (פסקי שמועות קד).
מלאכה כשהנרות דולקים
ש: האם נשים נמנעות ממלאכה כל זמן שהנרות דולקים?
ת: די בחצי שעה (מ"ב תרע סק"ד).
ש: האם מלאכות הבית מותרות?
ת: כן. הכנת מזון, שטיפת כלים וכדומה (חזו"ע חנוכה יב. שו"ת קנין תורה ז נב אות ג. פסקי שמועות כג).
ש: ואם אינה בבית אז?
ת: מותר (שו"ת משנה הלכות תנינא א תקל).
מלאכה לאיש בחנוכה
ש: האם גם אנשים נוהגים לא לעשות מלאכה בחנוכה בזמן שהנרות דולקים?
ת: יש מחמירים אבל הדין הוא שמותר (מג"א תרע סק"א. מ"ב סק"ג. חזו"ע חנוכה יד. פסקי שמועות כג).
שימוש במנורה בת שבעה קנים
ש: האם מותר להדליק במנורה בת שבעה קנים?
ת: אסור לעשות כלים שצורתם כצורת כלי המקדש (עבודה זרה מג, א. שו"ע יו"ד קמא, ח). יתכן שהמנורה שלך לא בדיוק כמו צורת המנורה שהיה במקדש אבל זה לא משנה, כי גם ככה מנורה כזו כשרה במקדש. כשהחשמונאים נכנסו לבית המקדש הם לא הספיקו לעשות מנורה יפה, אלא אלתרו איזו מנורה עם שבעה קנים. גם אם מסתכלים בפרוש הרמב"ם על המשניות (מנחות ג, ז), יש שם ציור של המנורה, זה מנורה עם קנים מעוגלים ולא עם קנים ישרים באלכסון. יש מחלוקת עם זה הציור הנכון או לא. אם כן, מנורה עם שבעה קנים אסורה בכל צורה שתהיה.
יש שאלה מפורסמת לחנוכה שיש עליה מאה תירוצים (עיין ספר נר למאה): בקנקן שמצאו היה מספיק שמן ליום אחד, אם כן הנס היה רק לשבעה ימים בהם דלק. א"כ למה חנוכה שמונה ימים? נראה שזה קושיית הבית יוסף (או"ח תר"ע). אחד מהתירוצים של מרן הרב קוק הוא שאסור לעשות חנוכייה עם שבעה קנים לכן הוסיפו עוד יום (מצות ראיה עמ' פד).
בכל אופן יש בכל זאת שני דרכים להכשיר את השימוש במנורה עם שבעה קנים:
פתרון א', שהוא החידוש של רבנו הרב צבי יהודה: אפשר להבריג את המנורה לשולחן או למדף, כי אז החנוכייה לא נחשבת לכלי. כלי מטלטל ומשהברגת את החנוכייה היא כבר לא מטלטלת. זה חידוש של רבנו הרב צבי יהודה והרב הרצוג הסכים עמו.
פתרון ב', אפשר פשוט להוסיף לה עוד קנה או אפשר גם להוריד קנה אחד שיהיו רק ששה קנים, ולהדליק בזה.
[ובס' הליכות חיים (ח"ב עמ' קיח), נשאל הג"ר חיים קניבסקי: מי שניתן לו מנורה בת ז' קנים וקי"ל ביו"ד קמא, ח שאסור לעשותו ולהשהותו, האם יש עצה לסתום פי אחד מן הקנים בפקק של מתכת או שום דבר אחר, ואת"ל דלא מהני, מה צריל לעשות? והשיב: מהני. ומובא בהערה (אות רג): עיין בברכי יוסף (יו"ד קמא, ח), שכתב בזה"ל: "וזכורני בימי נעורי שעשו בבית הכנסת שבעיר העתיקה ירושלים מנורה של מתכת בת שבעה קנים, ומורינו הרב מהר"א נחום ושאר הרבנים זכר כולם לברכה, אסרו לקיימה וצוו לתקנה תיכף והוסיפו קו לה, וכן ראוי להורות", עכ"ל. וע"ע בקובץ שיעורים להגרי"ש אלישיב ח"א ס' עח על איסור עשיית מנורה של ז' קנים.
ובס' מפי אליהו (עמ' 259) מספר הג"ר מרדכי אליהו: פעם הביאו מנורה בת שבעה קנים לבית הכנסת 'רבן יוחנן בן זכאי' בעיר העתיקה, והרבנים אור להכניסו.
הציעו להוריד ממנה קנה אחד. אבל כיון שהוקדשו כל שבעת הקנים לבית הכנסת אי אפשר היה לפגוע במנורה, משום "לא תעשון כן לד אלקיכם". מה עשו? הביאו את המנורה לאומן, שהוסיף קנה אחד. כך הפכה המנורה לבת שמונה קנים, ומנורה כזאת מותרת – רשם מ"צ.]
הנרות הללו
ש: אם על קופסת נרות חנוכה או פרסומת כתוב הנרות הללו קודש הם, האם חייבים גניזה?
ת: כן. הם דברי קדושה (הגריש"א מובא בס' אשרי איש ערה).
הזהיר בנר חנוכה
ש: חז"ל אמרו שהזהיר בנר חנוכה יזכה לבנים תלמידי חכמים ופעמים רבות זה לא קורה?
ת: א. סיבות אחרות עכבו (עי' שו"ת תשובות והנהגות ב שמ). ב. זה משל במובן כללי, עיין עין איה (שבת כג ב).
פרסום הנס
ש: האם להדליק בחוץ איפה שאין פרסום כי לא עוברים?
ת: כן, כי מקום הדלקה הוא דין כללי (פסקי שמועות לו).
חינוך ילד
ש: מאיזה גיל ילד אשכנזי מדליק נרות חנוכה?
ת: גיל חינוך, שש. אבל אם רוצה, יכול קודם (שו"ע ורמ"א תרעז ב. שו"ת תשובות והנהגות ג רטו אות טו).
חינוך ילדה
ש: האם יש לחנך ילדה קטנה אשכנזיה להדליק נרות שבת?
ת: לא, אבל אם רוצה, יכולה להדליק (עי' שו"ת הרש"ל פה. מ"ב תרעז סק"ט).
בת רווקה
ש: אשה פנויה שגרה לבדה חייבת בנר חנוכה?
ת: כן. אף נשים היו באותו נס (עי' שו"ת משנה הלכות תנינא א תקלה).
הדליק מספר מוטעה
ש: מי שהדליק יותר נרות או פחות מנרות של אותו יום, מה יעשה?
ת: יכבה או יוסיף ללא ברכה (שו"ת האלף לך שלמה או"ח שפ. חזו"ע חנוכה כט.
ועי' שו"ת שבט הקהתי א רב).
חנוכיה בחוץ
ש: האם עדיף להדליק בפנים הבית או בפתח בחוץ?
ת: בחוץ, שזו ההלכה הראשונית (שו"ע או"ח תרעא ה. עי' שו"ת קובץ תשובות להגרי"ש אלישיב א סז).
נר חנוכה בכותל
ש: איך מדליקים נרות חנוכה בכותל, הרי אינו בית?
ת: הוא בית-כנסת, הכי קדוש בעולם (שו"ת אז נדברו ו עה. שו"ת רבבות אפרים ד קסג אות סג. חזו"ע חנוכה מז. והגרי"ש אלישיב, שהמדליקים בכותל המערבי יכולים לברך רק כשמדליקים בתוך המערה, שהיא מקורה ודומה לבית, אבל אין לברך על ההדלקה ברחבת הכותל, כשם שאין ל'הומלס' – חסר בית – לברך על הדלקה ברחוב. איש האיש – מועדים עמ' רסב. אולם הראשון לציון הרה"ג הג"ר יצחק יוסף כתב שאין זה מוכרח, כי יש אומרים שחובת ההדלקה היא על הגברא ולא על הבית, וכמו שכתב בשו"ת ציץ אליעזר [טו, כט] שאפשר להולכי דרכים להדליק בדרך.
וכן דעת הערוך השולחן [או"ח תרעז, ה]. וכל שכן בכותל המערבי שהוא מדין פרסומי ניסא לרבים, ולכן נוהגים להדליק נרות חנוכה בברכה בכל מסיבה, כמו בחתונה, ובר מצוה, ובת מצוה, וסעדות שבע ברכות. אלא אם מתפללים שם ערבית עדיף יותר, אבל אין זה מעכב. וגם אביו הגר"ע יוסף היה נוהג לברך על הדלקת נרות חנוכה שברחבת הכותל המערבי, כיון שהוא מקום הקבוע לתפילה ודינו כבית הכנסת. עלון בית מרן – עלון מס' 51.
הרה"ג יצחק יוסף גם כותב שם שמאז מלחמת ששת הימים ששחררו את הכותל המערבי, נהגו להדליק שם נרות חנוכה בברכה. אבל מעולם לא הדליקו הנשים בעזרת הנשים, וכן בבית הכנסת נשים בעזרת נשים מצטרפות למנין להדלקה בית הכנסת. וכדברי החת"ס [שבת כא, ב] שאשה לא מדליקה נרות חנוכה כדי שלא תצטרכו לצאת לבחוץ, שהרי נאמר "כל כבודה בת מלך פנימה". תהילים מה, יד).
אמנם ראיתי שאמר הגר"ח קניבסקי: "ולכאורה מסתבר להדליק בלי ברכה". (שו"ת ידון משה חי"ב שאלה נז).
הדלקה במקום עבודה
ש: האם אפשר להדליק נרות חנוכה במקום עבודה כדי לזכות אנשים לא דתיים?
ת: בלי ברכה. כי אין זה בית מגורים (הגר"א ווייס בקובץ דרכי הוראה עח).
מלאכה לפני הדלקה
ש: כמה זמן לפני הדלקה אסור לעשות מלאכה שמא ישכח?
ת: חצי שעה. ואם ביקש מחבר להזכיר לו או הכין שעון מעורר, מותר (תורת המועדים קלט. נטעי גבריאל – חנוכה ד ד. ה ו. ו ז).
סעודת אשה לפני הדלקה
ש: אשה שמחכה לבעלה שיגיע מאוחר, האם מותר לה בינתיים לעשות מלאכה או לאכול?
ת: כן. אם יש שומר שיזכיר, מותר, והרי כשהבעל יגיע, הוא יזכיר לה (הליכות שלמה רצט. שו"ת בצל החכמה ד נח).
שיעור לפני הדלקה
ש: שיעור תורה לפני ההדלקה, האם לבטל?
ת: לא. כמובן אם מגיעים הביתה לא אחרי סוף זמן הדלקה (חזו"ע חנוכה עג).
להקדים או לאחר
ש: מי שלא יהיה בזמן ההדלקה, מה עדיף - בפלג המנחה או מאוחר בלילה?
ת: שניהם טובים (עי' שו"ת שבט הלוי ד סו. הגרי"ש אלישיב מובא באשרי האיש רנב).
מגיע מאוחר
ש: מי שמגיע מאוחר בלילה הביתה וכולם ישנים, האם ידליק בברכה?
ת: לא יברך. ומי שרוצה לברך, יש לו על מי לסמוך (שעה"צ תרעב יז. חזו"ע חנוכה סד).
נר חלש
ש: אם אור הנר מאוד חלש, ובקושי רואים, יוצא ידי חובה?
ת: כן (מועדים וזמנים ב קמב).
שמן מוצק
ש: יש בעיה להשתמש בשמן מוצק?
ת: לא. אין הבדל וזה אותו הידור מצוה (שו"ת שבט הלוי ט קמג. הגרי"ש אלישיב מובא באשרי האיש רלט).
נר ריחני
ש: מותר להשתמש בנר ריחני?
ת: כן.
ש: אבל נהנה ואסור להנות מהם?
ת: לא נהנה מן האור אלא מן הריח (הגר"ע יוסף מובא בשו"ת מעיין אומר ג שלב.
פסקי שמועות קיא).
הדלקה עושה מצווה או הנחה
ש: מה המצווה של נרות חנוכה – הדלקה או הנחה?
ת: כידוע, יש מחלוקת אם הדלקה עושה מצווה או הנחה עושה מצווה (שבת כג).
כלומר, האם יש מצווה להדליק או יש מצווה שהנר יהיה דולק. נפקא מינה: אם הדליקו במקום הלא נכון, האם יכול להזיז את החנוכייה למקום הנכון או שצריך אחר כך להדליק שוב במקום הנכון. וכן אם הדליק אדם שלא חייב להדליק, כמו גוי, ואחר כך בא יהודי, האם יכול לברך להרים ולהניח חזרה במקום מתאים. נפסק שהדלקה עושה מצווה (שו"ע או"ח תרע"ג ב), וזה גם לשון הברכה: "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק".
על זה יש לשאול: לכאורה השאלה תלויה במה היה הנס, האם הנס היה שהמנורה דלקה או שהנס היה שהדליקו. ולכאורה, הנס היה שדלק, שהרי מה הבעיה להדליק? היות והיה פך שמן ליום אחד אין שום דבר שמונע את ההדלקה, ואיזה נס יש בזה שהדליקו? התשובה היא שזו הייתה עצמה גדולה שהעזו להדליק. כי לכאורה בשביל מה טוב להדליק ליום אחד? הרי המצווה שידלוק כל שבעה ימים? אלא שהם לא עשו חשבונות, והדליקו. אמרו: ריבונו של עולם ציווה להדליק, אנו מדליקים. ואחר כך ריבונו של עולם יחליט. אותו דבר לגבי המרד. הם לא 'אמרו בשביל מה נמרוד נגד היוונים? איך אפשר לנצח? אמנם אפשר להתחיל, אבל אחר כך צריך גם לנצח בקרב. אז למה להתחיל?' אלא אמרו: ריבונו של עולם ציווה אותנו ולכן אנו מתחילים, ואחר כך ריבונו של עולם יעשה את שלו. וכן אמר יהודה המכבי: אנחנו עושים מה שאנחנו מצווים וד' יעשה הטוב בעיניו. בסוף אמנם היה נס גדול, אבל הם לא ידעו מראש שיהיה כן, אלא פעלו מתוך מסירות נפש. גם לפני כן היו הרבה מלחמות מתוך מסירות נפש, אבל פה זה היה שונה, בגלל שבעבר תמיד היו נביאים ואם הנביא ציווה, הלכו ועשו. אבל פה לא היו נביאים ובכל זאת הלכו ומסרו את נפשם כי הבינו שזה מה שצריך לעשות.
חנוכיית חברו
ש: מותר לי להשתמש בחנוכיה של חברי?
ת: אסור בלי רשותו (המאסף תרע"ג כרך א סי' נה ע"פ דברי שו"ת בית יעקב ג שרק במצוה מן התורה אומרים "ניחא ליה לאיניש דליעבד מצוה בממוניה" אבל במצוה מדרבנן לא אומרים כן).
שמן תחת המטה
ש: האם מותר להדליק בשמן שהיה תחת המטה בזמן שינה?
ת: כן. מותר. וגם לאכילה, יש להקל דיעבד (שו"ת רבבות אפרים ג תס אות יד).
שמן מגולה
ש: האם שמן שהיה מגולה כל הלילה מותר?
ת: כן, כי אינו מזון (ב"י יו"ד סי' קטז והוא משנה תרומות ח ד שרק ג' משקים אסורים משום גילוי). וגם במזון יש להקל כי אין עתה נחשים (שם. שו"ת מנחת יצחק ט פה. והחזון איש נזהר מאד מגילוי. בס' טעמא דקרא בהנהגות מרן החזון איש אות כז).
נר חשמלי
ש: האם מותר להדליק בנר חשמלי?
ת: לא. ובלית ברירה, יש מתירים בחוט להט (שו"ת יביע אומר ג לה. חזו"ע חנוכה צד. קונטרס הל' חנוכה לחיילים בשם הגרש"ז אוירבך. שו"ת שאילת שלמה א קלו).
שמן תרומה
ש: כהן מותר להדליק בשמן תרומה?
ת: כן. רמב"ם (הל' תרומות ב יד. יא א).
בדיקת הלכה לאור הנר
ש: האם מותר לי לבדוק הלכה בנושא נרות חנוכה לאור הנרות?
ת: כן, כי זה לצרכן (ברכ"י תרעג ה. שע"ת שם אות ג).
צילום נרות חנוכה
ש: האם מותר לצלם נרות חנוכה או להצטלם על ידם, או לא מפני שאסור להשתמש בהם?
ת: מותר. אין זה שימוש באורם (וכן פסק הגרי"ש אלישיב מובא בשו"ת וישמע משה א ריב).
מי מברך על הדלקת נרות חנוכה
ש: במשפחה שיש לה כמה חנוכיות מי צריך לברך?
ת: תלוי. לאשכנזים כל אחד מברך על החנוכייה שלו. כלומר, כל הבנים. המנהג האשכנזי מחייב רק את בני הבית הגברים להדליק חנוכייה נפרדת, אבל אם הבנות רוצות, אין בזה בעיה. אצל הספרדים כולם מדליקים רק חנוכייה אחת, גם אם יש שם אנשים רבים, ואז רק האב מברך. יש מקומות אצל הספרדים שהאב מברך על הנר הראשון, כי הנר הראשון הוא עיקר המצווה ואחר כך בכל נר נוסף מכבדים אחד מבני הבית (בן איש חי פ' וישב). המנהג הפשוט אצל הספרדים הוא שיש רק חנוכייה אחת, אבל אם הם 'התאשכנזו' והילדים רוצים להדליק, כל אחד יעמוד מול החנוכייה שלו וידליק, אבל לא יברך.
חנוכיה
ש: האם חייבת להיות חנוכיה או די להדביק את הנרות על איזה משטח?
ת: די בכך (שו"ת אבני אשפה א קכט אות א. חזו"ע חנוכה לד).
כיבוי נר בפיו
ש: האם זה נכון שאסור – כל השנה – לכבות נר בנשימה מפיו?
ת: יש נזהרים (כל בו סי' קיח. וכן בשו"ת רבבות אפרים ד מה אות לה). אבל שומר מצוה לא ידע דבר רע (כה"ח יו"ד סי' קטז אות קטו)
אשה בנר חנוכה
ש: אם הבעל לא בבית אותו לילה, אשתו צריכה להדליק?
ת: כן. אף הן היו באותו הנס (שו"ע או"ח תרעה ג).
הדלקה עבור אמו
ש: אם הדלקתי נרות בבית ואני הולך לבקר את אמי, אני יכול להדליק עבורה?
ת: כן, מדין שליחות. בברכה. אם עומדת שם (כי בא מועד סג כג).
ברכת גר
ש: האם גר צדק מברך שעשה ניסים לאבותינו?
ת: כן.
[מובא בשערי תשובה או"ח תרעו סק"א: "ועיין בשירי כנסת הגדולה בשם אגרת הרמב"ם שהגר יכול לומר שעשה נסים לאבותינו, ואם רצה לומר שעשה נסים לישראל יאמר". והרב נחמיה לביא הראה לי מה שכתב הגר"א נבנצל ב"יצחק יקרא" שם:
"העיר לי גר אחד שליט"א, דצ"ע אי אגרת הרמב"ם שיכא הנה, ד'אבותינו' דהכא, וכן במגילה, לא קאי אאברהם יצחק ויעקב, אלא אאבותינו בימי בית חשמונאי ובימי מרדכי, וכן מוכח באבודרהם כאן. והמעיין בתשובה [תשו' רצ"ג] במקור יראה שזו כוונת הרמב"ם, שהגר מתיחס רק לאבותינו הקדושים, אבל כאן בחנוכה 'אבותינו' מתיחס לזמן החשמונאים, ולכן רשאי לומר כרצונו, לאבותינו או לאבות ישראל" – רשם מ"צ.]
ברכות הראיה
ש: האם בימינו נוהגות ברכות הראיה עבור מי שלא מדליק ורואה נרות?
ת: כן (שו"ת אז נדברו יא לב. שו"ת יחוה דעת ד לח בהערה שבסוף התשובה).
נר חנוכה במרפאה
ש: האם אפשר להדליק נרות חנוכה במרפאה?
ת: לא. אין זה ביתו, כי לא ישן שם (פסקי שמועות סח).
נר חנוכה במטוס וברכבת
ש: כיצד ידליק נרות חנוכה במטוס וברכבת?
ת: פנס חשמלי עם חוט להט בשעת הדחק (חזו"ע חנוכה צז. הליכות שלמה רפג. קובץ תשובות ג קג).
נר חנוכה בשדה
ש: מי שמטייל ונמצא בשדה פתוח, האם מדליק?
ת: לא. אין זה בית (הליכות שלמה רפג), אבל באוהל כן (הגרי"ש אלישיב מובא בקונטרס הלכות מצות חנוכה לחיילים. פסקי שמועות נב. שו"ת כחיצים ביד גיבור ב 90 - אבל לא אוהל סיירים).