דינים לכהן המברך

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]

הארכת שמונה עשרה ע"י כהן

ש: מה עדיף, להאריך בתפלת שמונה עשרה, או לא להאריך אלא להספיק לומר ברכת הכהנים?

ת: עדיפה ברכת כהנים כי היא מצוה של תורה (והגרי"ש אלישיב נשאל אותה שאלה, והורה שכיון שיש למהר לסיים תפלתו כדי שיאמר 'ויכולו' עם הקהל כמבואר בביאור הלכה רסח, ז ד"ה ומעומד, כל שכן ברכת כהנים שהוא מצות עשה דאורייתא, שצריך למהר. והעיר הגר"י זילברשטיין שהחזו"א או"ח סי' לח, חולק על הביאור הלכה וכתב דמעלת המאריך בתפלתו מתבאר בגמרא ואין ראוי לקצר בשביל אמירת ויכולו עם הקהל, שהוא רק הידור בעלמא. ויתכן שבנוגע לברכת כהנים שהוא דאורייתא גם החזו"א יסכים למהר. קב ונקי ב לג. ויש להוסיף ש יש קבלה שהחזו"א חזר בו מכך לענין הלכה למעשה. מעשה איש ח"ד עמ' קכא. ח"ז עמ' קמה – מ"צ).

נשיאת כפיים בלי טלית

ש: כהן שלא יכול להשיג טלית, רשאי לישא כפים כך?

ת: כן. אין זה אלא מנהג כדי שהציבור לא יסתכל ולא יסיח דעתו. רמ"א או"ח קכח כג. ולא עילה לביטול המצוה. אך אפשר להשתמש במגבת, על אף שמושכת תשומת לב (הגר"א נבנצל. תחומין כד 435).

[וכתבו הפוסקים שכהן בלא טלית בכלל לא ישא כפיים אלא יצא החוצה. שו"ת תשובות והנהגות ב קז, הגר"ח קניבסקי ועוד. גם אני אודך – ברכת כהנים לג – רשם מ"צ.]

'טלית שאולה

ש: מי שמשאיל טלית שלו לכהן עבור ברכת כהנים, האם זה היסח דעת ועליו לברך שוב?

ת: לא (שו"ע או"ח ח יד. ט"ז ס"ק יב. מג"א ס"ק יח).

ש: האם ראוי לכהן רווק שאינו מתעטף בטלית שתהיה לו טלית עבור ברכת כהנים?

ת: כן. לא להטריח אנשים (עיין פסקי תשובות קכח אות נג).

כיוון לאיש מסיום בברכת כהנים

ש: האם בתור כהן מותר לי לכוון בשעת ברכת כהנים למישהו מסוים בקהל?

ת: ברכת כהנים היא לכל הקהל, כולל אותו אדם. אחרי התפילה אפשר לברכו באופן אישי.

הקדמת ימין בחליצת נעלים לנשיאת כפים

שאלה: האם הרב נוהג כמרן הרב קוק לחלוץ קודם את נעל ימין לברכת כהנים?

[מרן הרב קוק חידש שבחליצת נעליים לנשיאת כפים וביום כיפור חולצים את של ימין תחלה, כיוון שיש יתרון קדושה בחליצת הנעליים (הוא הדין לכניסה להר הבית לכשיבנה בית המקדש במהרה בימינו). על כן הוא כבוד ופאר לרגל הנחלצת ראשונה שהרי היא מוקדמת לקדושה, וודאי צד ימין קודם. אך אין לעשות כן בתשעה באב ובאבלות, אעפ"י שיש בזה מצוה, כיון שזה משום צער ואבל – אין זה כבוד.

(המנהג הזה מוזכר באגרות הראיה ח"ב עמ' עה, במועדי הראי"ה עמ' תקמו, בלוח ארץ ישראל של הגרי"מ טוקצינסקי יום א' של ראש השנה ומוסבר בשו"ת אורח משפט או"ח ס' כח). הערה זו של מרן הרב קוק היתה חביבה על הג"ר שלמה זלמן אוירבך והיה מזכיר רבות הערה זו בפרט, ועיקר דין קדימת ימין ושמאל בנעילת וקשירת מנעלים בכלל, כדוגמא לליווי דיני ומצוות התורה את האדם על כל צעד ושעל בחייו, כקטן כגדול (הליכות שלמה – יו"כ עמ' עה הערה 71) – רשם מ"צ.]

תשובה: כן.

ש: ראיתי שיש מסבירים שאין עצם החליצה מצווה, אלא שיש דין שאסור לישא את כפיו עם נעליים ומשום הכי יש לחלוץ נעליו כמו שראוי לחלוץ. כך גם ביום כיפור, אין עצם החליצה מצווה, ואע"ג שביום כיפור ישנה מצווה ללכת יחף, חולצים קצת לפני הזמן ואז עדיין אין מצווה.

ת: הם צודקים במה שאמרו שאין כאן מצוות עשה לחלוץ נעליו אלא איסור לישא כפיו עם נעלים בלבד, אך נוהגים ללכת ע"פ מרן הרב קוק כיוון שזה מנהג.

[בפניני רבינו צבי פסח (עמ' קלג-קלד) השיג הגרצ"פ פראנק על דינו של מרן הרב קוק לחלוץ בתשעה באב נעל ימין תחילה, שכן בתשעה באב חליצת הנעלים היא מצוה ומצוה יש לעשות בימין, אולם לדעת הג"ר פראנק חליצת נעלים משום אבל החורבן איה כיבוד לימין. וכן בס' דעת נוטה בשם הג"ר חיים קניבסקי עמ' סח שחליצת הנעלים אינה מצווה, אלא 'היכי תמצי' שלא לעבור איסור. וכ"כ בשו"ת שבט קהתי (ו, ו) ובשו"ת קול מנחם – אוהל ברכה מהאדמו"ר מקאליב (או"ח א ג. ג ה-ו).

ובשו"ת משנה הלכות (יח, ד), הגר"א גרינבלט (בעל שו"ת רבבות אפרים) שאל את הג"ר מנשה קליין על דברי מרן הרב קוק (המובאים בלוח ארץ ישראל), והגרא"ג דחה, שהרי דכי מצוה הוא לחלוץ מנעלים, הלא אין זה אלא איסור להיות במנעלים, וא"כ אין החליצה מצוה. והגר"מ קליין הסכים עימו, ומוסיף שאפילו אי הוה מצוה ממש בחליצת מנעלים ליום כיפור ולנשיאת כפים, מ"מ כיון דכך דרך חליצת המנעלים לעולם, אין לחלק בין חליצה שלמצוה לשאר חליצה, ובפרט שלא נזכרחילוק זה בגמרא, ולכן בכל גוונא צריך לעשות כן, דהא איכא טעמא בדבר, שזהו כבודה של ימין (מ"ב ב סק"ח), וכדי שלא יצטרך לעמוד יחף על הימין לבדו עד שיחלוץ בשל שמאל, וכמבואר בלבוש (ב, ה), והכא נמי כבוד ימין הוא. אלא דבחליצת מצוה היה צריך לחלוץ ביד ימינו, דלענין עשיית מצוה יש לעשותו בימין, אבל בשל איזה רגל חולצו, ודאי שצריך לחלוץ כדרכו לעולם, ומפני הטעם שיש בו. ומוטב לקיים תרווייהו, היינו שיחלוץ שמאל קודם, וגם יקיים המצוה בימינו וכנ"ל.

אבל מ"מ כבר כאמור דכאן אין החליצה עצמה המצוה כמו ביבם (דברים כה ט).

– רשם מ"צ.]

נעלי כהנים

ש: האם עדיף לכהנים לחלוץ נעליהם סמוך לארון הקודש או מחוץ לבית הכנסת?

ת: יש לחלוץ בחוץ, כי אין זה כבוד בית הכנסת לשים בו נעלים מגולות.

אקדח לכהן

ש: האם מותר לכהן לעלות לברכת כהנים עם אקדח מוסתר ע"י חולצה?

ת: כן. בבית כנסת יש לכסות נשק, אא"כ חיוני שיהיה גלוי. אין חומרה נוספת בברכת כהנים. אמנם כהן שהרג את הנפש אינו עולה לדוכן אבל כאן לא הרג. וגם חייל כהן שהרג עולה לדוכן. שו"ת יחוה דעת (ב יד. שו"ת שאילת שלמה ג סא. דלא כהגרי"ד סולוביצ'יק – נפש הרב קלב).