גיור בלי קבלת עול מצוות

מקורות ע"י הרב מרדכי ציון

גיור לעם ישראל

ש: האם אפשר להתגייר על ידי הסכמה להיות חלק מעם ישראל בלי מצוות?

ת: לא. נכון שגיור הוא כניסה לעם ישראל. רבי צדוק הכוהן מלובלין, צדקת הצדיק נד. אבל הכוונה לעם ישראל האמיתי, עמך עמי ואלהיך אלהי, "להיות ככל כשרי ישראל". רמב"ם, מחוסרי כפרה א ב.

גיור בלי ברית מילה

ש: האם מותר לגייר גוי אם אי אפשר למולו כי הדבר כרוך בסכנת חיים?

ת: כבר פסקו גדולי ישראל שאי אפשר בכלל. והיה מעשה כזה בזמן מרן הרב קוק ופסק שאסור. שו"ת דעת כהן (סי' קנ. וכן שו"ת הר צבי יו"ד רכ. שו"ת מלמד להועיל פו. שו"ת שרידי אש ב קב-קג. שו"ת באר משה ח קכו. שו"ת ציץ אליעזר יד צב, טו א. וכן הבני יששכר בספרו דרך פקודיך על תרי"ג מצוות ב ל, והוסיף שמותר לגוי כזה להימול ולהכניס את עצמו לספק נפשות להתגייר. והג"ר חיים עוזר גרודזנסקי, מלבד כל התפקידים האחרים, היה גם מגייס כספים לוועד הישיבות ומפיצם לישיבות לפי מספר התלמידים. פעם הגיע למפעל של גביר אחד שהיה גר. היה לו כתב גירות תלוי על הקיר, שהיה גאה שהתגייר, ובתוך הכתב היתה תשובה מהרב שגיירו, הג"ר יצחק יעקב רבינוביץ, ידוע בכינויו הרב איצלה פונב'זער, שהיתה לו מחלה שנגוע בה ויש סכנה לחייו למולו, ופסק שמותר לו להתגייר בלי מילה. הגרח"ע חלק בחריפות, אמר שהרב טעה ואין לו לפסוק עוד.

מובא בקצרה בשו"ת שרידי אש שם. ובכלל, הרב איצלה פונב'זער היה בעל מחדש גדול, ולכן פוסקי דורו אמרו שלא נוהגים כמותו הלכה למעשה בכל מקום. מפי הג"ר צבי שכטר – מ"צ). ]

גיור בלי קבלת מצוות

ש: למה חכמי דורנו מתנגדים בכל תוקף לגיור בלי קבלת מצוות, הרי יש כמה פוסקים בעבר שהקילו בזה?

ת: אלו מקרים בודדים יוצאי דופן דיעבד בשעת הדחק ואי אפשר ללמוד מהם את הסדר לכתחילה לאומה כולה. כמו שיש הבדל בשוחט באקראי ושוחט קבוע כמבואר בדרכי תשובה, בחת"ס ובכרתי ופלתי: שחיטת ולד שלא עברו עליו ח' ימים שלא סומכים על רוב, כדברי הישועות יעקב. ביטול ברוב לכתחילה בכשרות, כדברי שבט הלוי. רוב בבשר שנמצא בתוך העור, כרשב"א. ובכלל שלא לבטל איסור לכתחילה, כשו"ת חת"ס (רמב"ם איסורי ביאה יב יג. שו"ת הרשב"א תשס"א. שו"ע יו"ד רסח א.

ש"ך שם. ט"ז שם. דרכי תשובה יו"ד א ס"ק עז. שו"ת חת"ס יו"ד סי' ג, שיט.

פלתי יח ו. ישועות יעקב יו"ד טז. שו"ת בית יצחק. שו"ת אחיעזר ג כו-כח. שו"ת דעת כוהן קנד. הגריא"ה הרצוג פסקים אה"ע כח. שו"ת אגרות משה יו"ד א קצד.

חזו"א יו"ד קיט ב. שו"ת מנחת יצחק י קז. שו"ת מנחת שלמה א לה. קובץ תשובות א קד. שו"ת יביע אומר י יו"ד כו. שו"ת שבט הלוי י קכ – מ"צ).

גיור בלי קבלת מצוות

ש: האם מותר לקבל גרים אם ברור שלא ישמרו תורה ומצוות? שמעתי שהגרב"צ עוזיאל התיר (פסקי עוזיאל סה)?

ת: זו דעת יחיד. ובדבר כמו יהדות אי אפשר לסמוך על דעת יחיד. לא כן סוברים שו"ת אחיעזר ג כו. שו"ת דעת כוהן קמג. קמח. אג"מ (יו"ד א קנז). שבה"ל (י רכז). מנח"י (י קז). הגרש"ז אוירבך (שו"ת מנחת שלמה א לה). הגרי"ש אלישיב (קובץ תשובות א קד – מ"צ).

הקלות בגיור

ש: למה לא לקבל בשעת הדחק פסיקה מקילה בגיור גם אם היא של מיעוט קטן של רבנים, הרי זו שעת הדחק?

ת: זו לא שאלה פרטית של אדם אחד, אלא שאלה כלל-ישראלית של הגדרת עם ישראל, ומיעוט קטן אינו יכול לכפות דעתו על הכלל, כאילו יש לו מונופול על הגדרת הגיור והגדרת עם ישראל. ואין לזה מקור בגמרא ובפוסקים. אדרבה, להיות יהודי או לא, זה הדבר הכי מכריע והכי חמור.

תוצאת גיור בלי מצוות

ש: מדברים על גיור בלי קבלת מצוות. מה לעשות? זה יהיה חורבן עם ישראל!

ת: לא יהיה שום חורבן. ננהל ספרי יוחסין.