גדולי הדורות - שאלות שונות

האר"י ז"ל והגר"א

ש: הרב נשאל: מי יותר גדול: האר"י או הגר"א? והשיב: ודאי האר"י, אך יש פנים לכאן ולכאן. למה? האם מכיון שהאריז"ל היה ראשון?

ת: משום רזים עליונים. אמנם היו גם מעלות להגר"א לעומתו.

פסק של הג"ר שלמה גורן

ש: איך מתייחסים למה שאלו טוענים שהפסק של הג"ר גורן בעניין "האח והאחות"

לא היה כדין?

ת: שקר וכזב. תשובתו התפרסמה ואפשר לעיין בה.

[אחרי פסק "האח והאחות" של הרב הראשי לישראל הג"ר גורן, נכתבו נגדו מודעות ביזוי רבות עם השמצות נוראות. ביקש רבנו הרב צבי יהודה שיביאו לו את התשובה ההלכתית. הוא עיין בה ושלח אותה לג"ר אברהם שפירא עם שאלה, לא האם מסכים איתה או לא אלא אם היא בנויה היטב כתשובה הלכתית רצינית. כאשר השיב לו שכן, פרסם רבנו: "תקצצנה ידי עושי רשע". שאלוהו: "הלא בין החותמים יש כמה רבנים גאונים". השיב: "יש חילוקים". כלומר אין סגנונות הביזוי שווים (קורות רבנו עיטורי ירושלים גליון 20).

ועוד מסופר שכאשר ארבעה תלמידי חכמים גדולים פרסמו גילוי דעת נגד הרב הראשי דאז הג"ר שלמה גורן זצ”ל, הפוסל אותו ואת פסקיו, זעק רבנו הרב צבי יהודה נוראות על כך, ואמר: "השוחד יעור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים, ואין להם יום הכיפורים עד שיבקשו ממנו מחילה".

וכעבור זמן הזדמן לחתונה עם אחד מתלמידי החכמים האלה ונקרא לברך אחת משבע הברכות. הוא לא מש ממקומו, והסביר שלא יברך כיוון שעומד שם אותו תלמיד חכם עד שיפרסם בקשת מחילה על הפגיעה בכבוד הרב הראשי לישראל וכבוד הרבנות הראשית לישראל. אותו תלמיד חכם הסתלק משם ורק אז בירך רבנו. עיטורי ירושלים – גליון 8).

והג"ר יוסף אליהו הענקין, שהיה גדול הפוסקים באמריקה לפני הגר"מ פיינשטיין, למרות שמעולם לא אישר את פסק הדין שהוציא הג"ר גורן, כיון שעיוור היה ולא היה באפשרותו לעיין בתשובה, מכל מקום פסק בסכינא חריפא שאסור לשום אדם לחלוק עליו כיון שנתמנה להיות רב הכולל ואדם גדול הוא, ו"גדול הדור", ואם כל הטענות שטענו נגדו ביטל כלאחר יד. כשאמרו לו שטענו שהג"ר גורן בגדר לוקח שוחד, ענה בתקיפות ואמר "זה פוליטיק, לא הלכה". ולא נסוג אחור מדעתו זו עד שעלה בסערה השמימה למרות ההפצרות הרבות והאיומות שבאו עליו בעקבות המחלוקת מרבנים שונים (שו"ת בני בנים ח"ב עמ' רי) – רשם מ"צ.]

הרב עובדיה יוסף

ש: האם נכון שהרב פסק שיש להטיל ספק בכל הפסקים של הרב עובדיה יוסף עקב עמדתו בעניין ארץ ישראל?

ת: אדרבה, הרבה פעמים שמעתי דעה זו, והסברתי שאין לה מקום. אין לנו שיטה סיטונאית בפסקי הלכה: או כל הפסקים נכונים או כל הפסקים אינם נכונים. למשל, לפעמים השולחן ערוך פוסק כרמב"ם ולפעמים נגד הרמב"ם. לכן לא בגלל עמדת הגר"ע יוסף בעניין ארץ ישראל, יש להטיל ספק בכל פסקיו, אלא כמובן, יש לבדוק כל פסק לגופו על עניין, כדרכה של תורה. אגב, היה בית כנסת שבתקופה מסוימת הוציא החוצה כל ספרי הגר"ע יוסף, ותליתי שם פתק שיחזירו, וכיוון שהפתק שלי הורד, פרסמתי ברבים שיחזירו את הספרים, ואכן הוחזרו. והאמת והשלום אהבו.

הג"ר עובדיה יוסף

ש: ברצוני לשאול, כיצד טיפוס כמו הרב עובדיה יוסף לא הוחרם ונודה כבר מזמן על ידי הרבנים מזרם הרב קוק. איך יתכן שרב המדבר בצורה כ"כ נבזית, נמוכה ושפלה, מוציא לשון הרע על החילונים, מקטרג על חיילי צה"ל, מקלל יהודים (יוסי שריד - ימח שמו). איך יתכן שלא גלגלו אותו מכל המדרגות כבר מזמן? כך מדבר רב בישראל? וכבוד הרב אבינר נוהג לצטט דברים מהספרים שלו.

ת: אכן, אם לא נקבל את ההנחה היסודית שלפעמים עלי אדמות ישנם דברים מורכבים, לא נמצא ידינו ורגלינו. ונצטרך לסווג את כל האנשים בין טובים ורעים ובין אור לחושך. אלא, זה לא כך. דברים מורכבים. הג"ר עובדיה יוסף הינו תלמיד חכם גדול. איך יודעים? קרא את ספריו וראה שהוא ת"ח מצד הבקיאות שלו, מצד עמקות ההבנה ומצד כוח ההכרעה. הוא תלמיד חכם גדול מאוד. יחד עם זה, אנו תלמידים של תלמידי חכמים אחרים, כגון ביחס לארץ ישראל ויחס לאהבת ישראל. גם יש לשים לב שלכל תלמיד חכם יש לו את הסגנון שלו. יש תלמידי חכמים עם סגנון תקיף ותלמידי חכמים עם סגנון עדין, אבל הם אומרים אותו דבר - בסגנונות שונים. לכן, גם אם לא מסכימים בדבר מסוים אין צורך להחרים. בפרקי אבות בארבעים ושמונה דברים שהתורה נקנית בהם, אחד מהם "נושא עול עם חברו".

כלומר, תלמיד חכם א' צריך לישא בעול עם תלמיד חכם ב' אעפ"י שיש לו אי הסכמה חמורה איתו, אפילו ביקורת חמורה על חלק מדבריו. על הדברים אחרים הם מסכימים. על תשעים או תשעים וחמשה אחוזים מסכימים. לא צריך לחפש דברים שמפרידים. צריך לראות שמה שמחבר יותר גדול לאין ערוך מאשר המפריד. אין חיוב שחכמים יסכימו. לעתיד לבוא, ישבו יחד בטקרלין ויחליטו יחד. בינתיים אנחנו בפרוזדור. בפרוזדור, לא מסכימים ובכל זאת מכבדים. אם תלמיד חכם אומר משהו נכון, קבל את האמת ממי שאמרה. אסור לומר שאם בתחום ב' הוא אומר לא נכון, אני לא מקבל את מה שהוא אומר בתחום א' אפילו אם זה נכון.

סיכום: להרבות אהבה לכל תלמידי החכמים מכל השיטות ומכל הזרמים.

רש"י הקדוש

ש: איך שזה יכול להיות שרש"י הקדוש טעה בכמה מקומות בגיאוגרפיה של ארץ ישראל?

ת: א. זה נדיר מאוד, וכל אחד יכול לטעות באופן יוצאי דופן, אפילו סנהדרין, ויש על כך קרבן. ב. במיוחד כאן שזו לא טעות בתורה אלא טעות בעובדות לא נכונות שנמסרו לו.

[עיין רמב"ן על בראשית לה טז על מקומו של קבר רחל שבהתחלה הוא כותב כשהיה בגלות שהקבר ברמה, אבל כשעלה לארץ ראה במו עיניו שהוא בבית לחם סמוך לירושלים – רשם מ"צ.]

רמח"ל

ש: מדוע היתה התנגדות לרמח"ל?

ת: בגלל הוצאת שם רע עליו.

ביטויים חריפים

ש: כיצד להבין ביטויים חריפים של חז"ל במחלוקותיהם?

ת: עיין שו"ת חוות יאיר המודפסת בספר חפץ חיים.