הערות לשליח ציבור (תש"פ–תשפ"ד)

(אבל כמובן, הרב של בית הכנסת הוא הקובע).

• גש להתפלל אם הגבאי מבקש ממך, אל תשהה את התפילה, ואין חובה לסרב.

• אם אתה בעל חיוב, אתה יכול לגשת בלי בקשת הגבאי.

• התפלל במתינות לא מהר מדי ולא לאט מדי.

• אל תבלע מילים אלא בטא בצורה ברורה.

• התפלל בנוסח שלך ובהברה שלך גם תפילה בציבור. אבל בתחנון, אל תפסיד לאחרים שאומרים יותר, ומותר לך לומר.

• אמור בקול רגיל ולא בלחש גאל ישראל גם שחרית וגם בערבית.

• לחזרת הש"ץ המתן לרב, ואם אין רב, אז לרוב הציבור.

• פסוקי קדושה: קדוש, ברוך, וימלוך – אמור בקול רם.

• אל תאריך בסיום כל ברכה, כדי שהציבור לא יענה אמן טרם סיימת. וכן בקדיש, קדושה וברכו. והמשך כאשר הציבור סיים לומר אמן.

• מודים דרבנן אמור בקול רם את כולו.

• ברכת כהנים, הקרא בקול רגיל, לא חלש, ולא חזק ולא סלסול.

ד' יברך אותך.