שו"ת הלכות קורונה

שלמה אבינר

ש: האם על פי ההלכה חייבים להישמע להוראות משרד הבריאות?

ת: ודאי. ד' ציוה לציית לרופא, ואם יש מחלוקת ביניהם, אז לרוב, כלומר הזרם המרכזי ברפואה. תורת האדם לרמב"ן, שער הסכנה.

ש: כמו איסור ממש?

ת: יותר מאיסור, שהרי חמירא סכנתא מאיסורא.

ש: האם יש מקום להחמיר יותר ממשרד הבריאות?

ת: לא. אין מתחשבים בסיכון אפסי, שאם כן, נשבית את כל החיים. עיין מסילת ישרים סוף פרק ט על הפחד המופרז.

ש: האמור להיות בבידוד מחשש קורונה ומסתובב בחוץ, האם יש לו דין רודף? האם לדווח לרשויות?

ת: כן. אך קודם, לדבר אל לבו. ואם אין זה עוזר, אז לדווח. לא תעמוד על דם רעך.

ש: מי שאמור להיות בבידוד, מותר לו ללכת לבית הכנסת?

ת: לא. וכבר כתבו התוספות בבא קמא שיותר ממה שיש לאדם להיזהר שלא להינזק, עליו להיזהר מלהזיק לאחרים.

ש: ופרשת זכור, שהיא מדאורייתא?

ת: הוא פטור כי אנוס. זו גם מחלוקת ויש אומרים שזה מדרבנן. יקרא בבית מתוך חומש. גם יכוון לצאת ידי חובה בפרשת כי תצא ויאמר לבעל הקריאה.

ש: ומגילת אסתר?

ת: גם אנוס ולא ילך לבית הכנסת. יקרא בבית ביחידות מתוך מגילה כשרה. אינו חייב לקרוא בטעמים, אך עליו לקרוא בלי טעויות, וכן להקפיד על סוף פסוק.

ש: כיצד יקיים משלוח מנות?

ת: יבקש מבן בית להיות שליח שלו בכסף שלו. כמובן אפשר לשלוח לו.

ש: האם אפשר להשתתף בהרקדות המוניות בפורים ולסמוך על עצומו של יום שלא ייפגע?

ת: לא. כי ד' לא הבטיח שפורים שומר מקורונה.

ש: אני לומד בישיבה בעיר העתיקה, אני בלחץ ואיני מצליח להתרכז בלימוד, כי האזור יותר חשוף לקורונה. מה לעשות?

ת: אין הוראות משרד הבריאות שיש שם סכנת יתר. באשר ללחץ, דבר ישירות עם הר"מ שלך.

ש: האם לנסוע לבקר את ההורים שלי בתל אביב, עקב התפרצות הקורונה שם?

ת: כן לנסוע. מצוה גדולה. אין שם התפרצות קורונה.

ש: מי שנמצא בבידוד בבית, האם שאר בני ביתו צריכים להתרחק ממנו?

ת: על פי משרד הבריאות, אין צורך, אלא אם כן זה אדם יותר פגיע למחלות: זקן, בעל מחלות לב, סכרת, לחץ דם, דיכוי חיסוני.

ש: אם אדם נמצא בבידוד בבית, שאר בני הבית יכולים ללכת לעבודה ולכל מקום?

ת: כן. כרגיל.

ש: אם יש לאדם חשש קל שנדבק, האם מותר לחלל שבת כדי לבצע כל הבדיקות?

ת: כן. ונשמרתם מאוד לנפשותיכם.

ש: וכדי לבצע בידוד?

ת: כנ"ל.

ש: האם להישמע להוראות משרד הבריאות לא ללחוץ ידיים?

ת: כן. אגב, אין על פי תורה שום הלכה או מנהג ללחוץ ידיים, אלא אם כן, זה לשם פעולה קנינית. אלא יש לומר שלום באהבה.

ש: אני מורה ואמור להיפגש עם בוגרים. האם להימנע מלחיצת יד וחיבוק?

ת: כן. רק לחייך באהבה. ומי שבטעות לחץ ידיים, ירחץ עם סבון.

ש: נטלתי ידיים בנטלה במקום ציבורי, האם מותר לי לשטוף אותן עם סבון, לפני הברכה, כי אולי הנטלה מזוהמת בקורונה?

ת: כן.

ש: לא לנשק מזוזה?

ת: גם לא. אגב, המנהג העיקרי אינו לנשק, אלא לגעת. זה אפשרי כמו ידית של דלת. כמובן, לפני כל אכילה לרחוץ ידיים.

ש: האם הקורונה מהווה סכנה למין האנושי, הרי בחודשים מתו כשלושת אלפים?

ת: לא. אגב, יש הרבה יותר חמור: איידס - מאה אלף מתים כל חודש, אלכוהול - מאתיים אלף כל חודש, עישון - ארבע מאות אלף כל חודש. אך גם מאלה אין סכנה לאנושות.