שלושה סוגי אהבה

יש שלושה סוגי אהבה, בין אדם לחברו, ועוד יותר בין איש לאשתו, כיון שבני זוג הם הם החברים הגדולים ביותר.

כך כותב הרמב"ם בפירוש המשנה "קנה לך חבר": "ומה טוב מאמר אריסטוטלוס: האוהב – אחד הוא ואתה". כלומר שניהם הופכים לאדם אחד. למה הרמב"ם מביא זאת בשם אריסטו, האם לא נמצא יותר טוב בתורה? ודאי נמצא, אבל הוא רצה דווקא להסביר לנו מה שפחות טוב, כלומר דרך ארץ קדמה לתורה, שהרי זו שאלה שנוגעת לכל המין האנושי.

הוא ממשיך: "והאוהבים, ג' מינים. א . אוהב תועלת. ב. אוהב מנוחה. ג. ואוהב מעלה".

א', "אוהב תועלת" כאהבת שני השותפים, ואהבת המלך ומחנהו". זו חברות תועלתנית. אתה מועיל לו והוא מועיל לך, השכן עוזר לך כאשר יש לך תקלה במחשב, ואתה נותן לאכול לחתול שלו כאשר הוא נוסע. כמובן אהבה זו היא שברירית, כי אולי אמצא תועלת יותר גדולה בחבר אחר. ואולי אחשוב שיש אי צדק, בין מה שאני נותן לבין מה שאני מקבל. החולה אינו אוהב את הרופא כשלעצמו, אלא בגלל שהוא חולה. בעצם, באופן מהותי, הוא אוהב את בריאותו, ובאופן מקרי את הרופא.

ב', "אוהב מנוחה, הוא שני מינים: אוהב הנאה ואוהב בטחון. אמנם אוהב הנאה, כאהבת הזכרים לנקבות וכיוצא בהם. ואמנם אוהב בטחון, הוא שיהיה לאדם אוהב תבטח נפשו בו. לא יישמר ממנו לא במעשה ולא בדבור, ויודיעהו כל עניניו: הטוב מהם והמגונה, מבלתי שיירא ממנו שישיגהו בכל זה חסרון, לא אצלו ולא זולתו. כי כשיגיע לאדם בטחון באיש זה השעור, ימצא מנוחה גדולה בדבריו ובאהבתו הרבה".

בעצם, שניהם הם הנאה, סוגים שונים של הנאה. אני אוהב לבלות עם חברי, לטייל איתו באופניים, לעסוק בקדרות יחד. אנחנו על אותו גל. גם חברות זו אינה הופכת את השנים לאחד. גם היא שברירית, נוצרת ומתפרקת, כפי הטעם המשתנה של כל אחד.

ג', "ואוהב מעלה הוא שיהיה תאות שניהם וכונתם לדבר אחד והוא הטוב. וירצה כל אחד להעזר בחבירו בהגיע הטוב ההוא לשניהם יחד. וזה האוהב אשר צוה לקנותו, והוא כאהבת הרב לתלמיד והתלמיד לרב". זו אהבה המשותפת של הטוב, הנבנית על ערכים דומים ומטרות והערכה הדדית. חברות זו לוקחת הכי הרבה זמן להיבנות, כי יש לה יותר עוצמה נפשית ויותר התמדה. לכן, עליה נאמר: קנה לך חבר.