ילד שקשה לו

ש: יש מתח קבוע בין בני לבין המחנך, כך שהוא מרגיש רע ורוצה לעזוב, ולעבור לבית ספר אחר. האם להסכים, ואם לא, מה לומר לו?

ת: 1. אם סך הכל, הוא מרגיש לא טוב, יש לעבור מקום, כי ילד אינו יכול ללמוד במקום בו הוא מרגיש רע, גם אם זה מקום מעולה מבחינה לימודית.

2. אבל, אם זו הבעיה היחידה, והוא אוהב את שאר המורים, את המקום, את החברים, אז יישאר. אך כמובן יש לסייע בידו לעכל זאת באופן רגשי.

3. במצב כזה, יותר ממה שיש להסביר לו, יש לדובב אותו, כלומר להביאו מעצמו למסקנות הראויות. אכן להביאו לכמה הבנות:

א', כל דבר נדון על פי רובו. לכן אם שם הרוב טוב, והמיעוט לא טוב, יש לקבל את הדברים, כי תמיד לאדם בחיים, אין מצב אידיאלי, ולכן יש לשמוח על הרוב להתגבר נפשית על המיעוט.

ב', אכן יש להיות גיבור, ולא להישבר במצבים קשים, שהרי החיים זרועים קשיים, וד' יתברך מביא לו קושי זה, כדי שילמד להסתגל לקשיים. הרי ד' אוהב אותו, ומביא זאת לטובתו.

למשל אם במקום העבודה, המנהל יקשה עליו את החיים, האם יעזוב ויישאר בלי פת לחם? אם בצבא המפקד יעצבן, האם יעזוב את הצבא, ויגיע לכלא? אם בת זוגו לעתיד לא תהיה בדיוק תפורה לפי מידתו, האם יתגרש? ודאי לא. אלא עליו ללמוד גבורה. לצערנו, רוב הילדים ורוב הנוער בימינו הם מאוד מפונקים, כלומר על כל דבר בניגוד לרצונם נכנסים לתסכול ארוך ולדכאון. כך אי אפשר לבנות את החיים אלא צריך גבורה. אשריו שיש לו הזדמנות להיות גיבור.

ג', כל יום אחר בית הספר, נשוחח יחד, אתה תספר לי מה היה לך טוב, מה היה לך רע, איך הרגשת סך הכל, ונפרק יחד את המוקשים.

אשריך שאלו צרותיך.