מתי ללמוד כתבי מרן הרב קוק?

שאלה: האם כדאי ללמוד את כתבי מרן הרב קוק בגיל תיכון?

תשובה: ודאי לא. זה דילוג. בתורה, כמו בכל מקצוע בעולם, יש ללמוד כסדר. אי אפשר ללמוד חשבון דיפרנציאלי ואינטגראלי אם לא יודעים טבלת הכפל. וכן לא לומדים תוספות לפני שלמדו משנה, גמרא ורש"י.

וכן, לפני שלומדים את כתבי מרן הרב, יש לדעת הרבה ספרים. הרי הוא לא כתב את ספריו כחלופה לכל דברי הראשונים ואחרונים, אלא נדבך נוסף קומה נוספת, הבנויה על כל אלה, כננס על גבי ענק. לכן, כשמרן הרב קוק כותב, הוא מניח שהקורא למד ספר אמונות ודעות, חובות הלבבות, כוזרי, מורה נבוכים, ספר העיקרים, מהר"ל ומסילת ישרים.

ומעשה ברב שלימד בישיבה גבוהה שנים רבות, גמרא ואמונה, והחליט שאחרי כל אלה, עליו בעצמו להתמלא. הוא בא לישיבת מרכז הרב, נפגש עם רבנו הרב צבי יהודה, סיפר לו מה הוא למד ומה הוא לימד, ושאלו מה עליו ללמוד עכשיו. השיב לו רבנו: מסילת ישרים. הוא סיפר שמאוד נעלב, אבל עשה כפקודת הרב, חזר אליו ושאל מה עתה ללמוד, שוב השיב רבנו: מסילת ישרים, הוא עוד יותר נעלב, אך עשה כרצון הרב. כאשר בפעם השלישית, רבנו השיב לו כנ"ל, נפל לו האסימון, והוא הבין שבלי לדעת היטב מסילת ישרים, הוא לא יוכל לטפס גבוה יותר.

וכי לשוא, כאשר ספר זה הגיע לגאון מווילנא, הוא למד אותו בעל פה מאה ואחת פעמים!

זאת ועוד, רוב כתבי מרן הרב קוק נכתבו כמשאת נפש אישית ולא כמיועדות לקהל רחב. וברור שמה שכתב עבור עצמו, בנוי על כל הראשונים והאחרונים, ואחר כך נערכו הדברים.

אגב, דבר זה נכון לא רק לגבי כתבי הרב קוק, אלא גם לגבי כתבים רבים של גדולי החסידות, שמי שיגש אליהם בלי הבסיס האיתן, הרי הוא עולה על גג בלי מעקה, כמו שספר שמונה קבצים, הוא גג בלי מעקה.

ברוך ד', באו העורכים הענקיים, רבנו הרב צבי יהודה והרב דוד כהן הנזיר, ערכו ספרים, ואז הם בנויים בחכמה עצומה, כגון אורות התורה, אורות התשובה, אורות הקודש, וכן אדר היקר ועקבי הצאן, ויש בהם הדרגה פנימית עצמית.

אמנם לגבי האגרות, יש כמובן הבדל גדול בין אגרת לרי"מ חרלפ שהיא עומק עומקים, לבין אגרת לפקיד הברון רוטשילד, שיש צורך להסביר לו הכל, והוא מזון השוה לכל נפש. וכן מאמרים שמרן הרב כתב בעיתונים, גם הם מזון השוה לכל נפש.

הכלל העולה, לימוד כתבי מרן הרב קוק לא שייך לתלמיד תיכון, מלבד אגרות שנכתבו לאנשים ברמת אותם תלמידים, או מאמרים בעיתון, או לקט פסקאות פשוטות מהספרים האחרים, שכאמור שוות לכל נפש.

ולמזהיר ולנזהר שלומים תן כמי נהר.