לכתך אחרי במדבר

רבונו של עולם אוהב אותנו, עמו עם ישראל

ובודאי כך האמת המוחלטת והנצחית.

וזאת למה?

כי אנו עם קדוש, "קודש ישראל לד'" (ירמיה ב).

ובמה רואים זאת?

"לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה" (שם).

המדבר הגדול והנורא צמאון אין מים

מדבר עינוי ורעב

מדבר נחש ועקרב.

הלכנו בנאמנות ובשמחה.

ברור שהיו לנו נפילות

הרי אנו רק בני אדם

אפילו צדיק בארץ אין אשר לא יחטא

כל שכן אנו הפשוטים.

אבל כל פעם עשינו תשובה

וגם כל פעם שילמנו ביוקר

והמשכנו ללכת אחריו.

ומנין שכך המשכנו?

שהרי "זכרתי לך חסד נעוריך" (שם).

אותם הנעורים מלאי אהבה

המשכנו לאורך כל הדורות.

הלכנו אחריו לארץ ישראל

כבשנו והתנחלנו ולחמנו

בכל נפשנו.

ולאחר מכן גלינו במדבר העמים

וגם שם הלכנו אחריו

במסירות נפש עצומה.

בגזרה קנ"א, ובגזרת תתנ"ו

ובגירוש ספרד, ובגזרות תח-תט

ובפוגרומי רוסיה, ובשואה

תמיד הלכנו אחריו

ולא הוצאנו מילהשל תלונה מפינו.

הלכנו אחריו במדבר ארצנו

ובנינו אותה והלכנו אחריו

להתקבץ לארצנו

ולהקים את מדינתנו

ולהילחם בצבאנו.

לכל אורך קורות ימינו

הלכנו אחריו.

ואם נפלנו

קמנו ונתעודד

נענשנו

וקיבלנו את העונש בהכנעה.

ולא רק עמנו הלך אחריו

אלא גם כל יהודי

כאשר הוא קם בוקר בוקר לתפילה

כאשר הוא שומר על שבת ועל כשרות

על ציצית ועל צניעות.

בכל תרי"ג מצוות

ובסעיפי סעיפיהן

לאלפים ולרבבות.

רבונו של עולם

אנו נמשיך ללכת אחריך

עד סוף הימים

כימי השמים על הארץ.