רעב וקורונה

רפואה ופיקוח נפש

[ראיין: הרב מרדכי ציון]

ש: שמעתי שעקב הקורונה, עניים יסבלו ברעב.

ת: זה נכון. אבל יש לדעת שזה קורה כל השנים. יש 800 מיליון אנשים בעולם שסובלים מתת-תזונה, מתוכם 50 מיליון רעב ממש. יוצא שאדם אחד מתוך שבעה סובל מתת-תזונה בממוצע בעולם, ובמדינות עניות זה מגיע לאחד מתוך שלושה.

ש: מה ההבדל בין תת-תזונה לבין רעב?

ת: אדם רעב מרגיש רעב. בתת-תזונה, הוא לא מרגיש, זה רעב שקט, אך הוא לא מקבל 2200 קלוריות ליום, כך שהוא קורס לאטו, או שאינו מקבל מזון מגוון, וגם אז בריאותו מידרדרת. למעשה מתים כל שנה 20 מיליון מרעב, כלומר כל יום 5000, שלוש רבעי מכם, ילדים.

ש: אוי ואבוי, וגם במדינת ישראל?

ת: כן לצערנו. כדי לא לקרוא לזה רעב, מסווים זאת תחת הביטוי חוסר בטחון תזונתי. יש בערך מיליון וחצי עם תת תזונה. לפי הביטוח הלאומי ,במדינה 9% סובלים מאי-בטחון תזונתי קל, 11% מאי-בטחון חמור.

ש: אבל בארץ יש הרבה מתן צדקה?

ת: ברוך השם. ובכל זאת יש מצב של רעב לבושתנו ולחרפתנו. זה האחוז הכי גדול בכל מדינות OECD.

ש: גם ילדים?

ת: גם ילדים. אוי ואבוי. תת-תזונה או תזונה חסרת מרכיבים גורמת לעיכוב בהתפתחות.

ש: וכל המצב העולמי הזה של רעב יחריף בגלל הקורונה?

ת: כבר החריף. למשל בניו יורק יש דוכני רחוב בהם מחלקים מזון ארוז יפה. זה עבר ממיליון ליותר משלושה מיליון. אלו אנשים רגילים, עובדים, אבל עתה, עקב הקורונה, הגיעו לפת לחם.

ש: ובעולם למה יש רעב?

ת: סיבות שונות: משבר כלכלי, משבר פוליטי, עזיבת הכפר עקב מלחמה, גזל חיילים ומורדים, בצורת, התקפת חרקים ועוד.

ש: אבל כתוב בברכת המזון: הזן את העולם כולו, בטובו, בחן, בחסד וברחמים, הוא נותן לחם לכל בשר... הזן את הכל!

ת: נכון, יש די מזון בעולם לכולם. אבל הוא לא מחולק בשווה. יש 800 מיליון חסרי מזון, אבל יש 1700 מיליון בעלי עודף משקל ומתוכם 800 מיליון סובלים מהשמנת יתר.

ש: אז מצאנו את הפתרון.

ת: ודאי. גם יש הוצאות רפואיות רבות עקב השמנה. רק בארצות הברית מוציאים כל יום מיליארד דולר לטיפול במחלות הקשורות להשמנה.

ש: אז למה המדינות לא שולחות עודפי מזון למדינות עניות?

ת: הן שולחות. קונות את העודפים מן החקלאים ושולחים, אך זה לא פותר את הבעיה.

ש: גם בארץ יש עודפי מזון?

ת: הרבה, בכל שלבי הייצור והשיווק. שליש ממה שזורקים, דיו להאכיל את כל הרעבים.

ש: זה נורא! ובסיכום?

ת: חייך קודמים לחיי חברך, אבל מותרותיך אינם קודמים לחיי חברך.