אגרת ה' לתלמידי הישיבה: למד תורה וחיה

למד תורה תדיר, גם בזמנים, וגם בבין הזמנים. כי התורה היא החיים. כי התורה באה מרבונו של עולם, ואתם הדבקים בד' אלהיכם חיים כולכם היום. התורה היא לא רק אמצעי לדעת. היא דבקות בד'. קשר פנימי. קשר של שמחה. חוט השדרה של החיים. לכן היא מטרת עם ישראל, ומטרת העולם וגם מטרת כל אחד ואחד.

התורה היא משמעות החיים, נותנת ערך לקיום, ערך לנשמה, ערך לגוף, ערך למדינה, ערך לפסיכולוגיה, ערך למדע, ערך להרגשה. היא מאירה את הדבר הכי גדול יחד עם הדבר הכי קטן. התרגל, אדם, לבחון כל דבר לאורה של תורה.

התורה גנוזה בנשמה. האדם הלומד מגלה את הנשמה. לכן הוא מיטהר, הוא מזדכך. לכן הגמרא כה מסובכת, כי האדם כל כך מסובך, אך אורה של תורה מצילה אותו מן המחשכים. ככל שאדם לומד תורה, הוא מקבל שכל של תורה, מחשבה של תורה. הוא נעשה תורה. באופן טבעי הוא חושב תורה. בהתחלה, כי מתורת ד' חפצו. לאט לאט, ובתורתו יהגה יומם ולילה. באופן טבעי, מחשבתו היא תורה.

כמובן, אם יש מצוה לעשות, מפסיקים לימוד תורה. כמובן, אם יש חסד לעשות, מפסיקים לימוד תורה. אם לא כן, זה כמו נושא שם ד' לשוא. כי זה ענינה של תורה, לכבוש כל החיים, ולא להתבצר במגדל שכלי שומם.

כי התורה היא הנשמה, התורה היא החיים. מי שאינו לומד תורה, מאבד שמחת החיים, ועלול לשנוא את עצמו. הרב שגלה לעיר מקלט, מגלים ישיבתו עמו, כי בלי תורה אין לו חיים. וגם תלמיד שגלה, מגלים רבו עמו, כי בלי תורה, אין לו חיים. בלעדה הוא כמו מת.

בתוך עולם חשוך, התורה מפלסת נתיבי אורה, כי תורה אור. הרבה נתיבים יש. איש איש ונתיבו. איש איש ושליחותו.

כל הנתיבים באים מהשורש העליון. הלומד תורה, נשאב באמת, נשאב באור ד' ,נשאב במלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא.