דבר בשקט

כתב רבנו הגדול הרמב"ם: "תלמיד חכם לא יהא צועק וצווח בשעת דיבורו כבהמות וחיות, ולא יגביה קולו, אלא דיבורו בנחת עם כל הבריות" (הלכות דעות ה, ז).

אמנם הוא כתב זאת לגבי תלמידי חכמים, ולא לגבינו האנשים הפשוטים, אבל גם לנו, אין זה כבוד גדול להיות מוגדרים "בהמות וחיות".

וכמובן, אין להגיע לקיצוניות ההפוכה, לדבר כל כך בשקט, עד שלא שומעים, כדברי הרמב"ם: "וכשידבר בנחת, ייזהר שלא יתרחק (יפריז) עד שיראה כדברי גסי הרוח (זה נראה גאוה)" (שם).

לכן, אל תדבר בקול רם ברחוב, זה מפריע לאחרים, זו חדירה לפרטיות, זה חוסר דרך ארץ. וכן אל תדבר בטלפון סלולרי בקול רם ברחוב, כאילו אתה לבד בעולם. וקל וחומר, אל תדברי את בקול רם, זה גם לא צנוע.

לכן, אל תדבר בקול רם באוטובוס וברכבת, זה עוד יותר מפריע לאחרים, כי אין להם לאן ללכת, ואתה כופה עליהם לשמוע דיבוריך. וכן בסלולרי.וקל וחומר את.

לכן, אל תדבר בקול רם בבית הכנסת ובבית המדרש, זה מפריע למתפללים וללומדים. אם זה דחוף, דבר בחוץ. וכן אל תדבר בסלולרי, וכבה את הצלצול לפני כניסתך, כי גם זה מפריע. ואם דחוף, דבר בחוץ. אגב, גם לדבר בשקט דברי חולין בבית הכנסת זה אסור, אבל זה נושא אחר.

ודברי חכמים בנחת נשמעים.