הפלה מלאכותית (תש"פ–תשפ"ד)

[שיחה טלפון]

ש: אני בהריון והתגלו מומים חמורים מאוד אצל העובר. פנינו אל רבנים גדולים המתמחים בענייני רפואה ואמרו לעשות הפלה. אבל ליבי נשבר.

ת: זה טבעי שליבך נשבר. הוא צריך להיות נשבר. זה סימן שאת נפש טהורה. אבל אם רבנים גדולים המבינים בענין מתירים, ודאי אפשר לסמוך עליהם.

ש: אבל, אולי, בכל זאת, אנו ההורים, צריכים להתאמץ ולמסור את נפשנו לטפל בילד גם אם יהיו לו מומים חמורים.

ת: זאת לא השאלה. זה היה טיעון, אם ההיתר היה בגלל הוריה אמהית, כלומר דאגה לבריאות הגופנית או אפילו הנפשית של האדם. אבל כאן, זו הוריה עוברית, שכפי דבריך, יהיו לו בעיות לב, בעיות של פיגור שכלי, שיתוק, וכן עלול למות אחרי שיוולד. הקיצור, הוא יהיה מסכן. רחמנות עליו.

ש: אבל אם ד' גזר עליו כך, האם יש לנו רשות להתערב ולשנות את הגזירה האלוהית?

ת: רבונו של עולם גם נתן לנו את מדע הרפואה וציוה עלינו להשתמש בה, וגם זה שייך לגזירה האלהית, לפעול על פי הרפואה, כפי התפתחותה בכל דור, וכמובן על פי ההלכה. אם ארון נופל על רגלו של אדם, אינינו אומרים שיישאר כך, כי ד' גזר. זה נקרא הנימוק העצלני של התיאולוגיה הפטליסטית.

ש: אבל הוא יצור חי?

ת: נכון. לכן באופן כללי, אסור לרצוח עובר. אמנם זה לא אסור כמו לרצוח אדם שנולד. אבל זה עדיין רציחה. הרי יש לו נשמה, יש לו לב, יש לו מחשבות, יש לו רגשות. אבל כל כלל, יש לו יוצאים מן הכלל, במקרים חריגים יוצאי דופן.

ש: אז נשמתו לא תחיה?

ת: אינינו יודעים סודות של נשמות. לפעמים ד' מביא נשמה לחיות שבעים שנה, לפעמים עשרים שנה, או שנה, או חודש, או יום, או שעה, או אפילו רק בבטן אמה. זה תיקון של הנשמה הזאת, מה שהיתה בטהרה כמה חודשים בתוכך.

ש: אז לא יהיו לה חיים אמיתיים?

ת: אם זה רצון ד' בכך, אז היא תחזור לחיים אמיתיים.

ש: אבל למה ד' עושה לנו זאת?

ת: אינינו יודעים סודות ד'. אינינו יודעים פתרון השאלה של צדיק ורע לו. הנביאים שאלו ולא קיבלו תשובה. משה רבנו שאל, ויש מחלוקת אם קיבל תשובה. אך כמובן, אינינו יודעים מה תשובה קיבל. צריך ענווה מול ריבונו של עולם, לדעת שכל מה שד' עושה הוא לטובה, גם אם כרגע אינינו מבינים כיצד. צריך שכל, ענווה ואמונה. ד' יברך אתכם, ותזכו לתינוק הבא בריא ושלם, צדיק וישר.