אל תהרסו את כדור הארץ
אנו עסוקים בפולטיקה, בכלכלה, בקורונה, ובעוד דברים מאוד חשובים, אך אסור לנו לשכוח בעיה מרכזית עולמית: הריסת כדור הארץ.
לצערנו, המין האנושי אינו מצטיין בצפייה ובתכנון לטווח ארוך.
ב"ה, הטכנולוגיה מתפתחת בצעדי ענק, ואנו שמחים על כך, אך במקביל, הטבע הולך ונהרס. גם החיים נהרסים. בשביל להתפרנס, יש נהירה מן הכפר אל העיר. הכל מתמלא בתי חרושת, שמכסים את השמים בעשן. קצב החיים לוחץ ומלחיץ. התעשיה יוצרת והפרסומות משכנעות את הצרכנים למען יקנו.
הים והנהרות הפכו לפחי אשפה. דגים וציפורים ניזוקים קשה.
הגענו לירח, אבל מה יהיה עם כדור הארץ. ולא רק את הארץ הרסנו, אלא גם את השמים, עם הפסולת הגורמת להתחממות גלובלית, והריסת האקלים, עם תוצאות נוראות ואיומות.
כמובן, ראשי הממשלות מכחישים את כל אלה, כדי שיוכלו להריץ קדימה את התעשייה. באשר לאזרחים, כל זה נשכח מהם, על ידי הנאות פראיות.
ב"ה ההיגיינה והרפואה התפתחו מאוד, והאוכלוסיה העולמית הכפילה עצמה תוך 35 שנה. אבל עוד מעט לא יהיה די מזון לכולם. התיאוריה של תומאס מלתוס, שבאופן עקרוני לא יהיה די מזון בעולם בשביל כולם, לכן יש לצמצם את הילודה, אינה נכונה. ברוך אתה ד' הזן את הכל. יש מספיק אם נדע לפתח. אבל צריך להקדיש לזה מחשבה ומאמץ, כי בינתיים יש על פני כדור הארץ שלוש מיליארד רעבים פחות או יותר.
נשפכים לימים עשרות מיליונים טון של פסולת כל יום. חשבו שהימים יכולים לעכל בלי גבול. אין זה נכון. כל עשר שנים, יש פי 10 פסולת.
זאת ועוד, מתחים כלכליים כבדים עלולים לגרום למלחמות. בל נשכח שיש בעולם ששים מוקדים של נשק גרעיני. כך אפשר להרוס את כדור הארץ.
אמרנו שאנו בעד פרו ורבו. יש תחזית שבעוד 20 שנה, יהיו פה 14 מיליארד תושבים, ובעוד 40 שנה, 28 מיליארד. כן ירבו. אבל צריך לתכנן. בערים האוכלוסיה יותר ויותר צפופה, והבניינים יותר ויותר גבוהים.
אנו לא נגד פיתוח טכנולוגיה. אנו בעד. הבעיה היא שהמוסריות אינה מתפתחת באותו קצב. היא נשארה הרבה מאוד במצב פרימיטיבי של קין הרג הבל.
לקח חמשה מיליארד שנה עד שכדור הארץ קיבל את צורתו הכל כך יפה, הכל כך ירוקה, ובמשך 100 שנה הרסנו אותו. הצילו! מי יציל? המין האנושי, המדינות, וכל אחד. אל תזרוק אשפה לכל מקום. בשביל זה יש פח אשפה, ויש פחי מיחזור. הצילו.
"בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו: ראה מעשיי כמה נאים ומשובחים הן, וכל מה שבראתי, בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי" (מדרש קהלת ז, יג).