מה שלומך כדור הארץ? מי שתיה (ג)

מה שלומך הארץ (ג) מי שתיה

הרב שלמה אבינר

ש: שלום כדור הארץ היקר שלנו. דיברנו על ההתחממות הגלובלית. מה עוד מטריד אותך?

ת: חסרון במי שתיה.

ש: איך יתכן?! הרי 3\2 מכדור הארץ מכוסים בימים ובאוקיינוסים?

ת: כן, אבל אלו אינם מי שתיה. 97% הם מים מלוחים. 3% הם קרחונים בקטבים ובהרים הגבוהים, שכמובן אי אפשר לשתות. בפועל, רק 0.3% של המים ביקום הם מי שתיה, מתוך אגמים, נהרות ומאגרים תת-קרקעיים.

ש: אם אין די מי שתיה, מה קורה לאנשים?

ת: רע מאוד. אם אדם לא שותה 4-3 ימים, הוא מת. הוא זקוק ל-1-1.5 ליטר ליום.

ש: אותם 0.3% אינם מספיקים?

ת: לא. כי לא די לשתות. צריך גם אוכל. מים רבים הולכים לחקלאות. 1 ק"ג תירס זקוק ל-600 ליטר מים נקיים. 1 ק"ג חיטה – 1600 ליטר. 1 ק"ג אורז – 1400 ליטר.

ש: כל כך הרבה!

ת: כן. בנוסף לכך, מי השתיה הקיימים מזדהמים יותר ויותר, גם נהרות, גם אגמים, בגלל הפסולת שזורקים שם. פסולת תעשייתית, פסולת ביתית, פסולת חקלאית של חומרי הדברה. כל שנה נשפכים לים, 20 מיליארד טון פסולת. על שפתיו של נהר הגנגס בהודו, חיים חצי מיליארד אנשים, והמים שם מזוהמים בצורה נוראה, כי הנהר משמש פח אשפה.

ש: אז מה קורה להם?

ת: מחלות, לצערנו. 80% מהן הן בגלל זיהום המים שם. לא רק של מי שתיה, אלא גם הדגים מורעלים, וגם האורז שגדל בסביבה. הזיהום הזה הורג יותר מהמלחמות.

ש: אבל המאגרים לא מזוהמים.

ת: גם כן. הלכלוך מחלחל. ליטר דלק שחודר באדמה, מזהם 5 מיליון ליטר אותם מים.

ש: האם למעשה הרבה אנשים בעולם הם חסרים מי שתיה נקיים?

ת: בין מיליארד למיליארד וחצי. ואם זה ימשיך כך, נגיע למצב ש-3\2 האוכלוסיה העולמית תחסר מי שתיה. גם עתה יש ערים שלמות בעולם בלי מי שתיה נקיים. אנשים עומדים בתור מול משאבת מים ציבורית ידנית.

ש: האם גם התחממות כדור הארץ אשמה?

ת: ודאי. המדבר מתפשט כל הזמן, אגמים הופכים לביצות, צמחים מתים, עצים מתים, בעלי חיים מתים, ובני אדם צמאים וחולים.

ש: יש עוד גורמים למחסור מי שתיה?

ת: כן. למשל, במרכז אסיה, יש ימת אראל, Aral Sea, ימה ענקית 400 ק"מ על 300 ק"מ, הרביעית בגודלה בעולם, והיא נהרסה כמעט לגמרי, כי השלטון החליט למשוך את המים למען גידול כותנה.

ש: אבל גם חשוב לגדל כותנה.

ת: בודאי. אבל לא על חשבון 5 מיליון אנשים שנפגעו. יש לשקול היטב כל הצדדים. אותו עיקרון לגבי סכרים לייצור חשמל, שהם חשובים מאוד, במקום אנרגיה גרעינית או של שריפת פחם, אבל הם גורמים נזקים מצד אחר: שוטפים אדמות טובות, הורסים צמחים ובעלי חיים, ולפעמים שוטפים ערים שלמות. וגם מים עומדים, מזדהמים. אכן יש תמיד לשקול כל הצדדים.

ש: מסובך. ועתה נבוא לפתרונות. יש פתרונות?

ת: בודאי יש פתרונות רבים. קודם כל יש לחדול מלזהם את המים שיש לנו.

ש: ואם ממשיכים, מה נעשה?

ת: ענישה חמורה. שנית: לא לבזבז מים. העניים בעולם מסתפקים ב-5 ליטר ליום לכל צרכיהם, ואנו, במדינות עשירות צורכים 800-200 ליטר ליום. ויש בזבוז עצום של מים. סגור את ברז המים בזמן שאתה מצחצח שיניים. תקן ברז מטפטף, חבל על כל טיפה. מקלחת חוסכת מים רבים לעומת אמבטיה. יש להשקות גינה בערב, כאשר יש פחות התאדות. פיקוד כפול בשירותים.

ש: ועוד ועוד...

ת: כן. שלישית, ריבוי מתקנים לניקוי מי ביוב, המאפשרים לעשות שימוש חוזר באותם מים.

ש: לשתות?

ת: לא. להשקות. רביעית, טיהור המים המזוהמים בארצות העניות, בעזרת חומר כימי, גלים אולטרה-סגוליים, עצים מטהרים, צמחים מטהרים ועוד.

ש: אז למה לא עושים את זה?

ת: כי זה עולה כסף, והעשירים שומרים כספם הרבה לעצמם, אף על פי שכל זה, יחסית לא עולה הרבה. חמישית, לייעל ניצול מי גשם, לחפור מאגרים ותעלות איסוף המים ומובילי מים שונים, לחפור עמוק אל המאגרים התת-קרקעיים, הקיימים גם במדברות.

ש: אז למה לא עושים את זה?

ת: כי המדינות העשירות, לא אכפת להן. שם נשים מסכנות סוחבות מים בדלי במרחק של קילומטרים. יש כנסים רבים, החלטות ותכנונים רבים, אבל בפועל, כמעט לא עושים כלום.

ש: יש שהציעו לסחוב קרחונים צפים מהקטבים למדינות בלי מים...

ת: זה לא מציאותי. לא ניכנס לפרטים. פתרון שישי: התפלת מי ים. זה כנראה פתרון מעולה. בארצנו, יש מפעלים רבים כאלה והם מספקים חלק מירבי של מי השתיה.

ש: אבל מה עם מדינות שאין להם ים?

ת: אז שוב, תעלות מובילות מים. יש גם פתרון שביעי, המצאה ישראלית, הפקת מים מהלחות של האוויר. יש כאלה מתקנים לצריכה ביתית ויש לצריכה ציבורית. זה לא יוצא יקר. נקווה שזה יתפשט.

ש: ובסיכום?

ת: נתפלל שבקרוב יתקיים בנו, במין האנושי: כל צמא לכו למים.

ש: אלו מים של תורה...

ת: גם וגם.