האם יהיה רעב בארץ או אזהרת העתיד של הקורונה

האם יהיה רעב בארץ, בארץ שלנו? האמת היא שיש כבר רעב, מה שנקרא במילים יפות: חוסר בטחון תזונתי. ויהיה יותר בגלל הקורונה. וגם בלי הקורונה, יהיה יותר בגלל שהאוטומציה תבטל מקצועות רבים, ויהיו מיליונים בלי עבודה.

כמובן, זו בעיה עולמית, שכל מדינות העולם מתמודדות איתה, או מחליטות להתעלם. אך עתה, לא באנו לפתור כל בעיות העולם, אלא רק הבעיה שלנו.

התשובה פשוטה: זו חובת המדינה לשלם מיסים לאזרחים, כדי שיהיה להם מה לאכול. לא לגבות, אלא לתת. רגילים לדבר על זכויות האדם, אך יותר טוב לדבר על חובת האדם, כמו שגם כתבה הפילוסופית סימון ווייל, Simone Weill. יש לשער כמה עולה המזון ולתת לכל אזרח, לאו דווקא מי שהוא מטופל רווחה, מה שנקרא "הכנסה בסיסית לכל", Universal Basic Income.

כרגע, יש במדינתנו כמיליון מובטלים, ואין לרמות עצמנו שייפתחו מקומות עבודה. עתה, ממשלתנו אינה דואגת לעניים, מלבד סכומים זעירים, אלא מזרימה מיליארדים לתאגידים, מתוך מחשבה שאם יתחזקו, אז תהיה תוצרת, ואז האזרחים יקנו, וכך הכלכלה תזרום. אך כיצד יקנו, אם אין להם כסף למחייתם. אדרבה, אם יגדל כח הקניה של האזרחים, אז גם התאגידים יתחזקו. ואינינו נכנסים למחלוקת בין הכלכלה הקיינסיאנית ובין האנטי-קיינסיאנית. הבעיה היא שהמחליטים הם השלטון-ההון-הבנקים-המנהלים הבכירים, שכולם עושים יד אחת. אין צורך להיות קומוניסט כדי להבין זאת.

בעולם הגדול בעיית הרעב נוראה. מוצרים המזון הם יקרים. לצערנו הרבה ימותו. זה אכזרי לומר זאת, אך יש להיות ריאליסטי. אז יש אנטי-נטליסטים המציעים הגבלת הילודה. לא כן, אלא פרו ורבו. יש די מזון בעולם לכולם, אלא הוא אינו מחולק בצדק.

וכן מיליון המובטלים שיש לנו עתה בארצנו, אינם בטלנים ועצלנים. הם רוצים לעבוד. אבל אין עבודה. נראה שבארצות הברית, הארץ הקפיטליסטית, נותנים מענקים יותר גדולים. הם אינם מוטרדים מזה, כי סוף סוך הכסף נשאר במדינה ואינו עובר למדינה אחרת. ב"ה, גם למדינה שלנו יש הרבה כסף, אך אנשים אינם משוכנעים שזה הפתרון.

רוב ההוצאות של משפחות עניות, - המכונות במילים יפות: מעוטות יכולת - זה מזון. ודאי צריך גם חשמל, מים, שכר דירה, תחבורה, חינוך ילדים. אך לפני הכל: אוכל. לא על הלחם לבדו יחיה האדם, אך קודם על הלחם.

הקורונה של עתה, היא אשנב לעתיד, תזכורת לעתיד מה יקרה. לכן העיקרון הוא לספק לכל אזרח די מחייתו. הצרה היא שלרוב יש כסף, אך אינו מעוניין לחלק. אך לאט הבעיה תכרסם בכולם. כרגע לא איכפת להם מאחרים, אך בסוף גם הם יהיו מנושלים בלי עבודה, שהרי בכלל התפתחות הטכנולוגיה, מגזרי עבודה הולכים ונעלמים.

לכן הפתרון הראשוני היא הכנסה בסיסית לכל, בלתי מותנית. אמנם אנשים יהיו פחות לחוצים לעבוד, אך יש לאנשים עוד שיקולים כדי לעבוד מלבד פרנסה. ודאי לא כולם לומדים בישיבות ובכוללים. אכן, אין להתעלם שזה עלול לגרום לתוצאות בעייתיות, אך בל נשכח שעוני הוא מסוכן לאין ערוך. בגלל חרדה כלכלית אנשים מרשים לעצמם דברים מאוד לא מוסריים. עניות מעבירה את האדם על דעתו ועל דעת קונו.

נכון שהכנסה בסיסית לכל היא סכום ענק, ויש עליה ויכוחים קשים שלא ניכנס בהם. אבל עשו חשבון שזה בהחלט ביכולת במדינתנו. אך נניח כרגע בצד את כל ההוצאות השונות ונתמקד רק במזון. נראה מה קורה ונלמד.

ועוד פעם, עוני הוא מסוכן מאוד. ראו מה קורה בשכונות פשע. ראו איך משתלטים שם ארגוני פשע, גובים כספים מכל מיני כיוונים, ועניים שונים מוצאים שם מחסה, ד' ישמרנו.

הדאגה לעניים, מלבד החובה המוסרית, היא גם גורמת יציבות במדינה, בטחון אזרחי ושגשוג כלכלי. זה האינטרס האגואיסטי של העשירים והבינוניים.

כמובן מעל הכל, עומדת החובה המוסרית.