אל תירה על יצרני תרופות
טענה א. אין לסמוך על חברות התרופות שמייצרות חיסון נגד קורונה, שהרי המניע שלהן הוא כסף. – בודאי יש מניע של כסף, גם אתה עובד בשביל כסף, ואין בזה שום רע. אדרבה, המציאות היא שהרצון להרוויח כסף מניע את הטכנולוגיה.
טענה ב. אותם יצרנים הם אנשים רעים, שאיכפת להם רק מעצמם ולא מטובת הציבור. – לא נכון. וכי אתה מכיר אותם? סתם לשון הרע והוצאת שם רע. הם אנשים טובים, שלקחו על עצמם בשמחה את המשימה להציל חיים או להאריך חיים או להקל על חיים. יחד עם זה, הם רוצים להרוויח כסף. כך פועל עולמנו אצל כמעט כולנו, הלשמה מעורב בלא לשמה, וזה עדיין נקרא לשמה.
טענה ג. יש תוכנית חשאית להדבקה עולמית שתמית מיליונים וכך יוכלו למכור את החיסון בכסף רב. – אין שום הוכחות לכך. חייבים להפעיל חוש ביקורתי, ולא לומר שום דבר טרם הוכח שכן הוא.
טענה ד. דרך החיסון מוכנסים שבבים אלקטרוניים שיאפשרו מעקב דיגיטלי אחרי האזרחים. – כנ"ל.
טענה ה. החיסונים לא נבדקו דיו, הן בקשר ליעילותם, הן בקשר לתופעות לוואי קשות. – לא נכון. היו מאות חיסונים שנוסו ונפסלו. רק אחוז קטן מאושר. כל החיסונים נבדקים בצורה קפדנית לאורך שנים. מרגע הגילוי, עד הניסוי, הייצור והאישור, עוברות בערך עשר שנים.
טענה ו. הפעם זה רק לקח שנה? - כי אלו שיטות שכבר נוסו לגבי נגיפים אחרים לאורך שנים.
טענה ז. למה לקח כל כך הרבה זמן ליצור חיסון? ודאי כדי לגרום ללחץ נפשי, כך שיימכרו יותר חיסונים. – זו טענה הפוכה מן הקודמת. אכן, לוקח זמן לעבור כל שלבי האישור.
טענה ח. ממשלת ישראל חפוזה מאוד במתן היתר לחיסון. – לא נכון. אין מקבלים בארץ אף תרופה, עד שיש עליה אישור בארצות הברית או באירופה. ואחר כך, יש עוד תהליך אצלנו.
טענה ט. מופעל לחץ של מדינות על חברות תרופות לקצר תהליך הניסוי, וכדאי להם כדי להרוויח מהר כסף. – לא נכון. על אף האינטרס הכלכלי, חברות התרופות אינן נכנעות ללחץ.
טענה י. הגופים המאשרים, מקבלים שוחד עצום מייצרני תרופות, וכן ממשלות, וארגוני בריאות. – אלו שמועות שוא. פייק ניוז. זה יוצר אי אמון וגורם נזקים. בודאי שכמו בכל מקצוע יש אנשים שאפשר לקנות אותם בכסף כולל רופאים. אבל האם על פני כדור הארץ, כל האנשים מושחתים?! כל הרופאים מושחתים?!
טענה יא. אין כלל תועלת בכל החיסונים. – הפך מן האמת. בדורות האחרונים, הרפואה התפתחה פלאים, וההמצאה שהצילה הכי הרבה אנשים זה החיסון.
רפאנו ד' ונרפא.