שו"ת סוף הקורונה

[ראיין: הרב מרדכי ציון]

ש: מתי סוף סוף יהיה לקורונה סוף?

ת: אינינו יודעים. אין לנו נביאים. יש אנשי רפואה שאומרים בקרוב, יש אומרים בתשרי הבא, יש אומרים בעוד עשר שנים, יש אומרים ללא סוף.

ש: אי אפשר ללמוד מהמגפות בעבר?

ת: לא לגמרי. אולי אז היה נגיף או חיידק יותר מסוכן ואולי פחות מסוכן. וגם עכשיו יש לנו בחסדי ד' אמצעים רפואיים שלא היו להם. וגם בין המגפות השונות יש הבדלים. למשל המוות השחור לפני 700 שנה נמשך 6 שנים והרג 75 מיליון. גם השפעת הספרדית לפני 100 שנה נמשכת שנתיים והרגה 100-50 מיליון אנשים. ד' ירחם.

ש: אז לא בטוח שהחיסון יועיל?

ת: במדע שום דבר לא בטוח. הכל השערה. אלא שמשתדלים לבטל השערות לא נכונות. לא בטוח שהחיסון יועיל, מה שבטוח, הוא שאי-חיסון לא יועיל. ב"ה, עם ישראל, כמעט כולו מתחסן. אנו מאמינים ברפואה ובחיסונים. אגב, מכון לפיתוח חיסונים כבר מוזכר בספר אלטנוילנד של הרצל.

ש: ואחר הקורונה, נקווה בקרוב, האם הכל יחזור למקומו?

ת: לצערנו לא. יש מיליונים מובטלים, שחלק גדול לא יוכלו לחזור לעבודתם. וכן בעלי עסקים קטנים שנסגרו. והתאבדויות אי אפשר להחזיר. ונערים בדיכאון. משבר בדידות לזקנים. ילדים שהפסידו בית ספר. תוצאות בריאותיות חמורות עקב צמצום התקציבים לבתי חולים וקופות חולים.

ש: למה? הם לא עובדים טוב?

ת: הם עובדים מצויין, בחכמה, בגבורה, במסירות נפש. אנו חייבים להם הרבה מאוד. אבל כיון שעובדים מאחורי הקלעים ולא מצטלמים, הם אינם מוערכים כפי שצריך. וכיון שיחסר כסף, הם בין אלה שייפגעו, אנו זוכרים את שביתת האחיות, בגלל משכורתן הצנומה.

ש: ובסיכום?

ת: נשימה ארוכה. גבורה מתמשכת. חסד לכל הצריכים.

,