שו"ת שירות לאומי (תש"פ–תשפ"ד, 2)

ש: האם שירות לאומי הוא מצוה?

ת: כן. מצוה גדולה של חסד.

ש: למה יש רבנים מתנגדים?

ת: כי יש מקומות שירות לאומי לא כשרים. אין עושים מצוה על ידי עבירה. צריך אישור נקודתי של רב שזה מקום כשר.

ש: האם שירות לאומי הוא משמעותי למדינה?

ת: ודאי. כי עם כל רצונה הטוב, המדינה אינה יכולה לפתור כל הבעיות. לכן, צריך חסד והתנדבות. וכן, יש לעשות שירות לאומי בענינים כאלה שהמדינה אינה יכול לפתור, כגון לעזור לילדים בכיתה א לקרוא. ולא שרות במקומות שזה כדי לחסוך כסף.

ש: מה אם ההורים מתנגדים?

ת: אין זה שייך לכיבוד אב ואם, אלא לחיים הפרטיים של הבת.

ש: שנה או שנתיים?

ת: שנה, כי גם צריכה ללמוד ולהתחתן.

ש: איזה מקום לבחור?

ת: במקום בו הכי נצרך ובמקום שיש לבת כישרון ובמקום שיש לבת נטיה.

ש: מה אם הבת אינה נהנית בשירות הלאומי? לעזוב?

ת: ודאי לא. שירות לאומי אינו בשביל התענוג. אם נהנים, מה טוב. אם לא נהנים, זה חינוך להחזיק מעמד בדברים שלא נהנים, אך הם מחוייבים, וזה הכשרה לכל החיים.

ש: האם שירות לאומי הוא עבור הבניין המוסרי של הבת?

ת: לא. הוא בשביל החסד. אך מי שעושה חסד ממילא נבנית. היא לומדת עשיית חסד, ידידות, אחריות ועוד. וכל אלה מכשירים אותה להיות רעיה טובה ואמא טובה.

ש: האם לדלג על שירות לאומי, כדי להתחתן יותר מוקדם?

ת: לא. חייבים לעשות חסד וגם אמרנו שהוא מכשיר את הבת לנישואים.

ש: האם בת יכולה להתנדב בתיכון?

ת: לתיכון בנות, כן, ואם הוא מעורב, אז רק לבנות.

ש: אם בת לא התקבלה למקום שרצתה, מה זה אומר?

ת: שעליה לחפש מקום אחר. בחיים לא עושים תמיד מה שרוצים, אלא גם מה שחייבים.

חזקי ואמצי.