תפילה לתוצאות טובות בבדיקת קורונה

(שאל,רשם והוסיף מקורות: הרב מרדכי ציון)

שאלה: האם מותר להתפלל לתוצאות טובות בבדיקת קורונה?

תשובה:

הנושא מתחלק לשלושה חלקים:

א', תפילה על דבר שכבר קיים - במשנה ברכות (ט, ג) כתוב: "הצועק לשעבר הרי זו תפילת שוא. כיצד? היתה אשתו מעוברת ואמר: יהי רצון שתלד אשתי זכר, הרי זו תפילת שוא. היה בא בדרך ושמע קול צוחה בעיר ואמר: יהי רצון שלא יהיו אלו בני ביתי, הרי זו תפילת שוא". וכן נפסק בשולחן ערוך (או"ח רל, א).

כלומר, אסור להתפלל על דבר שכבר קיים. בנדון דידן, הבדיקה לא קובעת אם יש לאדם קורונה אלא היא מגלה לנו אם יש לו. לכן לכאורה, המתפלל על תוצאות טובות, תפילתו לשוא.

ב', תפילה על נס – בגמרא בבא מציעא (מב, א) כתוב: "ההולך למוד את גורנו - אומר: יהי רצון מלפניך ד' אלהינו שתשלח ברכה במעשה ידינו. התחיל למוד – אומר: ברוך השולח ברכה בכרי הזה. מדד ואחר כך בירך - הרי זה תפילת שוא, לפי שאין הברכה מצויה לא בדבר השקול ולא בדבר המדוד, ולא בדבר המנוי, אלא בדבר הסמוי מן העין, שנאמר: יצו ד' אתך את הברכה באסמיך". וכן נפסק בשולחן ערוך (שם סעיף ב). יש דעות בין הראשונים והאחרונים האם לפי גמרא זו, מותר להתפלל לרפואה בדבר שנסתר (רש"י ורבנו בחיי לפי חלק מהאחרונים), או גם יש בזה תפילה לשוא (רמב"ן).

הג"ר משה שטרנבוך, ראב"ד העדה החרדית ומח"ס שו"ת תשובות והנהגות, כתב בשם הגאון הסטייפלר על בדיקות אצל העובר: "דמיד שמתברר בבדיקות בוודאי שלעובר יש מחלות אלו מתייאשים, וגם הלכה היא שאין מתפללין על מעשה ניסים, לכן מוטב להעלים ואז דווקא הקב"ה בחסדיו מרפא באופן שלא יתלו בנס, רק יאמר שטעו באומדנות ונראה דהוא הדין במחלת הסרטן ר"ל, אין לגלות שכבר קריטי מאד שמתייאשים להתפלל כראוי, ואין מתפללים על נס, ע"כ מעלימים ומתפללים כראוי, ואין תולים אז בנס רק שטעו בדמיונם לכן הקב"ה ברוב רחמיו שולח דבריו ומרפא באופן שאין תולין בנס, וזהו כרצונו ית"ש כשאין אנו ראויים לניסים, מסתיר חסדיו בטבע דווקא" (ספר ברכת בנים עמוד שלז).

כלומר, אין להתפלל על הנס, אלא להתחנן לד' והוא יעשה כרצונו.

ג', לא להכתיב לד' - כתב הר"ן בנדרים (מ, א ד"ה אין) כתב, שאם אדם סובל מאוד ואין לו מרפא, מותר לבקש רחמים עליו ולהתפלל שימות. המקור הוא בגמרא בסוף כתובות (קד, א): רבי יהודה הנשיא חלה וסבל הרבה מאוד. שפחתו, אמתא דבי רבי, התפללה שימות. אמנם היא הייתה שפחה ולא תלמידה חכמה, אך חכמים העריכו מאוד את דבריה והר"ן פסק כמותה. כתוב בשו"ת ציץ אליעזר (ח"ה רמת רחל ס' ה. ז, מט בקונ' אבן יעקב פרק יג. ט, מז), שפסיקה זו נכונה במקרה שמתפללים לטובתו של חולה שסובל ממחלה סופנית, אבל אם אנחנו מתפללים כדי להקל עלינו את המעמסה של הטיפול בחולה – זה בוודאי אסור. הר"ן אכן כתב שבמצב כזה מותר להתפלל, אבל הוא לא כתב שחייבים. הרי אותה גמרא שמספרת על שפחתו של רבי שהתפללה שימות, מספרת גם על חכמים שהתפללו שלא ימות. כלומר, אפשר לבקש רחמים ולהתחנן לד' אבל לא להכתיב לא.

יוצא מכל זה: התפלל שד' ירפא אותך, בלי לפרט.