למה ד' שלח קורונה

ש: למה ד' שלח לנו קורונה?

ת: אינינו יודעים. כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי. כאשר גבהו שמים מארץ, כן גבהו מחשבותי ממחשבותיכם.

ש: אז מה יהיה?

ת: ד' מקדים רפואה למכה. נותן שלג כצמר – הוא שולח שלג רק באותה מידה שיש לאדם צמר כדי להתלבש. כפור כאפר יפזר – הוא שולח כפור באותה מידה שיש לנו אש שיוצר אפר.

ש: האם כל אחד חייב להתחסן? אומרים שיש חיסון עדר עם 70% מתחסנים?

ת: א. יש שלא יכולים להתחסן: זקנים, חולים וילדים. לכן צריך 90%. ב. זה לא מוסרי להיות טפיל ולהטיל את האחריות על אחרים. כל ישראל ערבים זה לזה.

ש: יש אומרים שמאז הקורונה, התמותה עלתה רק 15%?

ת: א. 15% זה הרבה. כל נפש מישראל היא עולם מלא. ב. זה בזכות החיסונים נגד שפעת, שמאוד צמצמו מיתה עקב מחלה זו.

ש: מותר על פי ההלכה להיכנס לסיכון בשביל חיסון?

ת: א. התחסנו 100 מיליון אנשים, ולא ראינו סיכון. ב. מתוך כל מיליון, יש סיבוכים ל3-2, זה נחשב סיכון אפסי.

ש: אבל אולי בעתיד יתגלו תופעות לוואי?

ת: אולי. אך כך הוא בכל תרופה. וכן כך הוא בכל טכנולוגיה בכל תחום. אם נחשוש לעתידות לא ידועות, נשב בפחד ולא נעשה כלום, ואז כמובן יהיה נזק לאין ערוך גדול יותר. עיין באריכות סידור עולת ראיה לגבי ברכת הרפואה, שאין לפחד מחששות מוסתרות, כי אז יתבטל כל העמל האנושי, והחכמה תעוז לחכם (א שצ).

ש: יש צעירים ששואלים אם מותר להם לנסות לחלות בקורונה, כדי לקבל הגנה של מחלימים?

ת: חס וחלילה! זה סיכון!

ש: אבל יש רופאים שמפזרים כל מיני חששות?

ת: א. הם מיעוט זניח. הולכים אחרי הרוב. ב. מאוד להיזהר מפייק-ניוז. יש לפתח חשיבה ביקורתית ולבדוק כל דבר.

ש: ובסיכום?

ת: ד' ישלח רפואה שלמה לכל עמו ישראל ולכל העולם.