רפואה מונעת

בודאי, בריאות הנשמה יותר חשובה היא מבריאות הגוף. אך גם בריאות הגוף חשובה היא, כי הוא משכן לנשמה. אם הגוף נופל, הנשמה נחלשת איתו.

לכן ודאי צדק רבנו הגדול הרמב"ם, כאשר בספרו הגדול משנה תורה, הכליל גם פרק שלם על רפואה מונעת, בהלכות דעות פרק ד.

כמובן, מאז הרמב"ם, הרפואה התפתחה מאוד, בחסדי ד' עלינו. יש החושבים שההגדרות הרפואיות של הרמב"ם הן קודש, מפי ד'. לא כן הוא. הן התמצית הנקייה של רפואה בת זמנו, במיוחד מפי הרופא הגדול גלינוס. כך הרמב"ם בעצמו חושף מקורותיו בכתביו הרפואיים, שמונה חלקים.

הרמב"ם קובע ארבעה כללי רפואה מונעת. א. מזון בריא. ב. גם מזון בריא לאכול במידה ולא יותר. ג. לדאוג לפעילות מעיים תקינה. ד. לעסוק בפעילות גופנית יום יומית.

כל דבריו אלה נכונים עד עצם היום הזה. כמובן, ההגדרות של מזון בריא השתנו מאז. לכן אנו נאמר בימינו: אל תעשן, אל תצרוך אלכוהול, תה, קפה, הימנע מבשר שמן, הינזר מעוגות, ברח מסוכר כולל משקאות מתוקים. שתה הרבה מים, זה תמיד טוב. אכול פירות, ירקות, אגוזים וזרעים. אפשר גם להוסיף הצורך באוויר צח, באור השמש, בשינה מספקת. וכמובן, ניקיון.

בל נשכח, הגוף שלנו אינו שייך לנו, הוא שייך לריבונו של עולם. הוא פיקדון אצלנו, ועלינו לשמור עליו היטב ,כמו בהלכות שומרים בתורה.

הרמב"ם כותב שמי שאוכל כל מה שטעים לו, ובכך הורס בריאותו הינו מתנהג כבהמה.

למעלה ממנו, נמצא אדם שאוכל מזון בריא, אם הוא טעים, מה טוב, אם לא, לא קרה כלום. אמנם לא זו עדיין המדרגה העליונה, כי יש בה צד אגואיסטי של דאגת האדם לעצמו. אמנם אי אפשר לומר שזה רע, אבל עדיין אי אפשר לומר שזה טוב.

ויש שדואג לבריאותו כדי שיוכל לעבוד את ד' נאמנה (הלכות דעות פרק ג).

הרמב"ם מגדיר את הדאגה לבריאות הגוף לאחד מדרכי עבודת ד' (שם פרק ד). מושג זה ידוע לנו: והלכת בדרכיו (שם פרק א). גם זו דבקות בד', אם זה בשביל הנשמה.

הרומאים אמרו: Mens sana in corpore sano . נפש בריאה בגוף בריא, ואנו תלמידי משה רבנו אומרים: גוף בריא בשביל נפש בריאה.