להכיל או להלחם

להכיל או להילחם

הרב שלמה אבינר

שאלה: יש רבנים שאומרים שאין לשנוא אף אדם מישראל ולהילחם נגדו אלא יש להכיל אותו, כדי לקיים ואהבת לרעך כמוך. האם נכונה גישה זו?

תשובה: זה תלוי מה נושא השנאה. בודאי אסור לשנוא אף אדם מישראל, אלא יש לאהוב אותו כמו אחיך. אבל אפשר לשנוא את דעותיו, ולפעמים מצוה לשנוא אותן ולהילחם נגדן.

נכון שזה נושא מורכב, ואנשים רבים אינם אוהבים מורכבות, אלא חשיבה בשחור-לבן, כפי שמעיר מרן הרב קוק לגבי נושא זה באגרת תקנה. אבל אין ברירה, בנושא כל כך חשוב, יש הכרח להבחין בין הנושא והמושא.

כלומר, "אנו מתירים להתפלל עם העבריינים", אבל אומר מרן הרב קוק, לא להתחשב בדעותיהם העברייניות.

בספר התניא פרק לב, כתוב שיש לקיים אוהב את הבריות ומקרבן לתורה, הכוונה לבריות בלי תורה, אך יש לשנוא את מעשיהם הרעים.

וכן,זה אותו מסילת ישרים שבאמצע פרק יט, כותב שצריך קנאות לשם ד', שיהיה האדם שונא את משנאיו ומשתדל להכניעם במה שיוכל, כמו שכתוב משנאיך ד' אשנא, ומי שיש בידו למחות ואינו מוחה ייענש. ובסוף אותו פרק, כותב שאין ד' חפץ באובדן הרשעים, אלא אוהב אותם כמו בניו, ואוהב מי שאוהב אותם. זו אותה הבחנה בין שנאת האדם מצד מעשיו, ואהבתו מצד שהוא בן לד' יתברך.

אין שום סתירה. את אשר יאהב יוכיח. לעומת זאת, תיתכן ביקורת מתוך אלימות פנימית סמויה. ודאי זה נורא. ולא פחות מזה, תיתכן הכלה שאינה לטובת האדם, אלא לרעתו, אלא שאותו מכיל דואג לעצמו, כדי שיהיה לו מעמד מכובד, יוצא שבפועל זה סוג של שנאה, שלא איכפת לו שהזולת יחטא. וכבר אמרו חכמים, שיש תלמיד חכם, שבני עירו אוהבים אותו, ואין זה מפני שהוא קדוש וטהור, אלא מפני שאינו מוכיח אותם, אלא מכיל אותם, לכן הוא טיפוס סימפטי.

מרן הרב קוק מסביר באריכות בספר אורות שיש סבלנות, מה שנקרא היום סובלנות והכלה, שהיא סבלנות חלושה, המחלישה את החיים, כמו שהאלילות סבלנית לעומת האמונה הקנאית (עמ' קל).

לכן, יש לאחוז בשתים, להילחם בכל תוקף נגד הרע, ויחד עם זה, לא לשכוח לרגע שמדובר באחים. מרן הרב קוק קורא זאת במובן מחודש "מלחמת אחים". הוא משתמש בביטוי זה, לגבי המלחמה נגד חילול השבת: אנו נלחמים, אך אינינו שוכחים לרגע שאנו אחים (מאמרי הראיה 452).