של מי עוז ציון

שאלה: הצבא שלנו פינה מאחז עוז ציון. כיצד להתייחס?

תשובה: ודאי טעות חמורה, טעות לאומית וטעות רוחנית. הרי נצטווינו לישב את כל ארצנו, כהגדרת הרמב"ן, שלא "נניח ממנה מקום לשממה". לצערנו ולחרפתנו, איננו עוסקים במלאכה זו. אולי, כי העם היושב בציון, אינו די אידיאליסט, אולי סיבות אחרות. אבל אם בא נוער אידיאליסטי נשוי או רווק, לשבת באותו מקום, בתנאים קשים, במסירות נפש, יש למחוא לו כפיים, יש לחבק אותו, יש לשבח אותו, יש לעזור לו בכל האמצעים. אך אותו נוער אינו רודף לא תהילה ולא רכוש. הוא מאושר לישב את ארצנו, והוא עושה זאת בשקט, בלי להתנגש עם אף אחד. וכוחותינו באים ומגרשים אותו?! לא יאמן! זה לא הלכתי, זה לא לאומי, זה לא נורמלי, זה לא אנושי. כמובן, אם רוצים להעביר שם כביש או לבנות מבנה ציבור, זה שונה. אבל מקום ריק יותר מחמישים שנה?

לכן אנו אומרים לממשלתנו: אנא תקנו מהר! ואנו אומרים לנוער שלנו: יישר כחכם, ירבו כמותכם בישראל.