היתר מכירה מעל הכל

[ראיין: הרב מרדכי ציון]

ש: הממשלה החליטה שהחקלאות הישראלית אינה כה חשובה, ולשנת שמיטה, מזמינה מארצות ערב מסביב. סימן שהיתר המכירה אינו מוצדק?

ת: ודאי החקלאות חיונית. הם טועים. זה קורה שגם ממשלה טועה.

ש: למה היתר המכירה חיוני?

ת: גם מסיבות הלכתיות, וגם מפני פיקוח נפש.

ש: אבל יש טוענים שיש קושיות הלכתיות על היתר המכירה?

ת: נכון. אבל על החלופות, יש קושיות לאין ערוך יותר גדולות. החקלאים שלא נזקקים להיתר מכירה, נזקקים להרבה קולות בעייתיות. אוצר בית דין, גם עליו קושיות. לקנות מגויים בארץ, ודאי בעיה. ומגויים מחוץ לארץ, בעיות רבות. היתר מכירה, יש רק בעיה אחת: עצם המכירה. אבל גדולי עולם קבעו אותו לפני כ-150 שנה, ומאז מחזקים אותו משנה לשנה.

ש: ומה פיקוח הנפש? פרנסת החקלאי היא פיקוח נפש?

ת: בזמן מרן הרב קוק וכדומה, אכן היתר המכירה היה נצרך בשביל פרנסת החקלאים. אבל היום הוא נצרך למדינה.

ש: בגלל הצד הכלכלי? היצוא?

ת: גם. אבל בעיקר, מפני שמדינה בלי חקלאות היא בסכנה קיום אם האויבים ימנעו יבוא מזון. פיקוח נפש ממש. רוסיה היתה חסרה חיטה, וכדי לקנות מארצות הברית, הוכרחה להיכנע לתכתיביה. באשר לארצות הברית, היא מדינה קפיטליסטית, חופשית, ליברלית, אך בכל זאת השלטון מוצא דרכים לחזק את החקלאות וכן הוא משגשגת.

ש: ומה עונים לאלו שמקשים הלכתית על היתר מכירה?

ת: שקודם יחדלו מהפרוזבול, היתר עסקא, מכירת חמץ, - וכידוע ריבית וחמץ הם מדאורייתא. ואחר כך ישאלו.

ש: ויש גם ערך רוחני לחקלאות?

ת: ודאי. אנו עם חקלאי. ראה למשל מועדי ישראל. כאשר הייתי בקיבוץ, היתה ועדת שמיטה. מישהו בועדה לא אהב את העזרה מגוי, לכן הציע שנוותר לגמרי על ענף החקלאות. סיפרתי לרבנו הרב צבי יהודה, הוא הזדעזע: חס וחלילה, לפני הכל אנו מדינה חקלאית. ב"ה הקיבוצים הדתיים הינם חקלאים. אשרינו.