בני עקיבא

[שיחה - נרשמה ע"י הרב מרדכי ציון]

ש: מה דעת הרב על בני עקיבא?

ת: אין לי דעה אישית, אלא רק מה שאמרה התורה, דרך רבותינו הקדושים.

ש: ומה הם אמרו?

ת: שכמו כל דבר בעולם, יש שם דברים טובים, ויש דברים שצריכים תיקון.

ש: מה למשל?

ת: מעורב בנים בנות.

ש: חייבים להחמיר?

ת: זו לא חומרא. זה דין גמור שיש להתרחק מאוד מאוד, גם ברמב"ם, גם בשולחן ערוך, גם בקיצור שולחן ערוך קנב ח, ותנועת נוער ענינה אינו ריחוק חברתי אלא אדרבה קירוב חברתי.

ש: אי אפשר לנהל חברה מעורבת בלי לעבור על שום איסור?

ת: עיין שם בקיצור שולחן ערוך, שאסור להסתכל על אשה, לשמוע שיר אישה, לצחוק עם אשה. אין זה מציאותי בתנועת נוער. יש שומרי נגיעה. טוב מאוד. אך אין זה מספיק.

ש: אז מה יהיה?

ת: אמרנו: צריך תיקון. וב"ה בני עקיבא משתפר משנה לשנה ונעשה יותר צנוע. לא בגלל פקודה מלמעלה אלא בגלל החשק של החניכים.

ש: ומה טוב בבני עקיבא?

ת: חינוך לתורה, לארץ ישראל, לאהבת ישראל, למידות טובות.

ש: כל זה טוב מאוד!

ת: נכון.

ש: אבל בשביל זה, יש בית ספר...

ת: לא די בכך. יש ארבע גורמי חינוך: הורים, בית ספר, תנועת נוער, והשפעות כלליות, כגון אינטרנט.

ש: הרב היה בבני עקיבא?

ת: ודאי. בהיותי ילד, לא היה דבר אחר. בזכות בני עקיבא הוספתי מידות טובות, יראת שמים, תורה, עליתי לארץ, עליתי לקיבוץ, ועוד הרבה דברים טובים.

ש: שאלה אחרונה. למה אומרים בני עקיבא ולא בני רבי עקיבא?

ת: ארבעה תשובות. א. החרדים אומרים, שהם בני רבי עקיבא לפני שהוא למד תורה אלא היה עם הארץ. כמובן, סתם הוצאת שם רע. ב. כי שמו לבדו הוא יותר מתואר רב. למשל אומרים הלל ולא רבי הלל. לא נכון, דור דור ותואריו. ג. כי התואר רבי יוצר ריחוק. לא נכון, אדם ירא מרבו, ויחד עם זה דבק ברבו. ד. תירוץ אמיתי: ככה זה, לא חשבו.

ש: אז יש לשנות?

ת: עתה, כאשר אדם אומר בני עקיבא הוא אינו מתכוון לבנים של רבי עקיבא, אלא זה מושג: "בני עקיבא". כמו שיהודי גרמניה לא אמרו הרב הירש, אלא הירש, כי בעיניהם היה מושג עליון.

ש: מה הרב מאחל לבני עקיבא?

ת: קדימה, בני עקיבא.