מכונות התאבדות

[שאל: הרב מרדכי ציון]

ש: המציאו עכשיו מכונה פשוטה, אשר בעזרתה אדם יכול לזכות להמתת חסד בנעימות ללא אישור רופא ולא תרופות עם רעל...

ת: כן. זה נקרא קופסת התאבדות, בה אדם נכנס, משחררת חנקן ומפחיתה חמצן, כן שהאדם נפטר ללא תחושת חנק.

ש: אני מבין שאין הבדל הלכתי?

ת: נכון. כתוב בתורה: "ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש" (בראשית ט, ה), ורש"י מביא: "אף החונק עצמו".

ש: אכן, יש פולמוס קשה בעולם, יש שהם בעד המתת חסד, אך נגד המכשיר.

ת: כי הם טוענים שזה לא אנושי, עקב הבדידות, אך לא לגופו של עניין.

ש: ומה עם חולה סופני? ברוב המדינות מתירים המתת חסד רק לקשישים או שאר אנשים שסובלים סבל בלתי נסבל ללא סיכוי להחלמה.

ת: בכל זאת, אסור לסייע לתהליך סופני לחשוכי מרפא. מה שמותר, הוא להימנע מהתערבות חודרנית במקרה של גוסס, חולה נוטה למות. המקור נמצא בשולחן ערוך יורה דעה הלכות ביקור חולים (שלט א הגה). כלומר יש אופנים שאין לעכב יציאת הנפש, אבל גם אין לזרז את יציאת הנפש. אדם אינו בעל הבית על גופו ועל חייו, אלא רבונו של עולם.

ש: אבל יש מצבים שחייו כבר לא נקראים חיים?

ת: לא כן. הוא יכול לעשות תשובה, להפוך את הכל, ולתת ערך של טוב לכל חייו. עד יומו האחרון, מחכה ד' לאדם, ואם ישוב, מיד יקבלו.

ש: אדם אתאיסט וכדומה, לא יקבל זאת. כיצד אפשר לשכנעו.

ת: בשני אופנים: חברתי ואישי. הצד החברתי הוא המדרון החלקלק. מכשיר זה השווה לכל נפש, יאפשר לכל אדם שעובר משבר לשים קץ לחייו. וכן יתחילו להפעיל לחצים על כל מיני בני אדם, שיסתלקו כבר מן העולם: חולים חשוכי מרפא, חולי נפש, ואולי מתנגדי שלטון. יתכן לחץ גלוי ולחץ סמוי. יתר על כן, אדם שהוא למעמסה על המשפחה או על החברה, יראה אפילו ערך מוסרי להסתלק כדי לא להכביד על אחרים.

ש: ומה הכוונה לצד אישי?

ת: קודם כל, זה חטא חמור מאוד, בין אדם לד'. אותו אדם מסרב בחיים שד' נתן לו. הוא מחליט בין חיים לבין מוות, במקום ריבונו של עולם. אך מלבד העבירה בין אדם לד', זו עבירה בין אדם לחברו. הוא כמו רוצח את בני משפחתו וחבריו.

ש: ויש גם חטא בינו לבין עצמו?

ת: כן. הוא סגור בתוך עצמו, אנוכי, אגוצנטרי, סוליפסיסט. הוא שוכח שהוא יצור חברתי הנברא כדי להיות בתוך הכלל. לא טוב היות האדם לבדו. הוא חושב רק על עצמו, ואם הדברים אינם כרצונו, הוא נפגע ונעלב, והולך לו.

ש: אבל גם הפרט הוא חשוב?

ת: בודאי. אבל האדם אינו רק פרט. אם הוא חושב שהוא רק עצמו, הוא מגיע לשיגעון. ההתכללות בכלל, מביאה לו עילוי, הוא חלק מאורגניזם, הוא חלק מכולם.

ש: ובסיכום?

ת: לראות עצמו כחלק מכלל ישראל, ול"אשתאבא בגוונא דמלכא", ריבונו של עולם.