ציבור חרדי וציבור הדתי לאומי

ציבור חרדי וציבור הלאומי דתי

הרב שלמה אבינר

[השואל רשם]

ש: מה ההבדל בין הציבור החרדי לבין הציבור הלאומי דתי?

ת: א. קודם כל, יש לדעת שאין לחלק עם ישראל לציבורים שונים. אנו עם אחד. ברור שיש הבדלים בין איש לאיש. יותר לימוד תורה או פחות. יותר כשרות או פחות. וכן הלאה. אך אין זו סיבה לחלק עם ישראל לחתיכות. שהרי יתכן אחד שיש בו יותר תורה אך פחות כשרות, והשני להיפך, אז כיצד נחלק?

ב. הציבור המכונה חרדי, יש בו שני דברים: להקפיד על קלה כחמורה ולהקדיש כל רגע פנוי ללימוד תורה. אם כן, כולנו חייבים להיות חרדים. כלומר יראי שמים. ברור שבציבור המכונה חרדי, יש מדרגות, יותר הקפדה ופחות, יותר לימוד ופחות. אבל סך הכל, אלו המאפיינים. כמובן גם בציבור המכונה לאומי דתי, יש מקפידים יותר ויש פחות, יש לומדים יותר ויש פחות. הרי אמרנו שאין לחתוך עם ישראל לחתיכות.

ג. כמובן, הקפדה על קלה כחמורה, כוללת מצות ארץ ישראל, שהיא חמורה. וזה מה שמאפיין את הציבור המכונה לאומי דתי. כידוע, מצות ארץ ישראל מתחלקת לשלושה חלקים: א. לגור בארץ, כלומר ישיבת הארץ. ב. לבנות את הארץ, כלומר ישוב הארץ. ג. לרשת את הארץ, כלומר מדינה, ומתוך כך צבא. אם כן, כולנו חייבים להיות לאומיים דתיים.

ד. הציבור המכונה חרדי אינו מעניק למצוה זו כל כך הרבה חשיבות. כמובן, כמו בכל דבר, יש מדרגות. יש עולים לארץ ויש שאינם עולים. וגם בין העולים, יש הבונים את הארץ במובן החקלאי, הכלכלי, הארגוני, ויש שאינם בונים. וגם בין הבונים, יש קרובים למדינה ולצבא, ויש רחוקים. יש בציבור המכונה חרדי יחידות בצבא המיוחדות לו, וכן במלחמת השחרור, ולאחריה, התגייסו מהם רבים.

ה. אם כן, יוצא שאין חתך חד, בין שני הציבורים. המשותף יותר גדול לאין ערוך מהמפריד. ומי כעמך ישראל, גוי אחד בארץ.