פונדקאות (תש"פ–תשפ"ד)

[שאל: הרב מרדכי ציון]

1, ש: האם זו מצוה להיות פונדקאית?

ת: מה השאלה? זה חסד גדול לאשה שלא יכולה ללדת. וגם לבעלה. וגם לתינוק שיוולד לעולם.

2, ש: אבל האם מותר לשמש כפונדקאית? נשאל קודם על אשה פנויה.

ת: יש אומרים שמותר. יש אומרים להימנע. בשעת הדחק, אפשר. וזה תמיד שעת הדחק (עיין ספר פועה ח"ב 407-406. אנציקלופדיה הלכתית רפואית ב 856-855).

ש: למה יש אומרים להימנע.

ת: כמה סיבות. אחת מהן, שהילד עלול להתחתן עם אח וכדומה. הפתרון הוא רישום מסודר.

3, ש: ומה עם אשה נשואה?

ת: יש אוסרים, כי כאשר הפונדקאית תיכנס להריון, אי אפשר לדעת אם זה מהאמא התורמת, או זה נכשל, ובאמת היא בהריון מבעלה, כך שהילד יוולד עם זהות מסופקת.

ש: אבל זה דבר שאפשר לבחון בכלים מדעיים.

ת: נכון. ויש פוסקים שמתירים בשעת הדחק גדולה מאוד. לכן יש לחפש פנויה, כלומר אלמנה או גרושה. אבל אם אין מוצאים, אפשר גם אשה נשואה, כי כאמור זה תמיד שעה הדחק גדולה (עיין ספר פועה שם).

4, ש: ומה אם יש כבר ילד אחד?

ת: כנ"ל וכנ"ל (עיין ספר פועה שם 408, ואנציקלופדיה שם).

5, ש: האם פונדקאית גויה מותרת?

ת: אם לא מוצאים יהודיה (עיין ספר פועה שם 407).

6, ש: ומה דין הילד?

ת: יש אומרים שצריך גיור, יש אומרים שלא. לכן יש לעשות גיור לחומרא לתינוק. זה לוקח דקה אחת (עיין שם 405).

ש: ובסיכום?

ת: מצוה גדולה אם אין פתרון אחר.