מי אמר שאין אהבה

מעשה שהיה כך היה. אשתי ואני נסענו מעכו לחיפה בשעה 20:00, והנה אירע לנו נקר, המכונה פנצ'ר. ניסיתי זמן רב להחליף את הגלגל, אך לא הצלחתי לשחרר את הברגים, שהיו תפוסים בחוזק – ובצדק.

פתאום רכב עצר לפנינו, הגיע אלינו בחור צעיר ונמרץ עם סמל מגן דוד אדום על בגדו. ראה איש עם זקן לבן שתקוע, והציע את עצמו. אמר לי: אל תעשה כלום, אני אעשה את הכל, ועמוד בצד שני של מעקה הברזל. וכן אמר לאשתי. הוא החליף את הגלגל בזריזות ובחיוך. הצעתי לו תשלום או איזו מתנה, אך הוא סירב באופן מוחלט. רק יש לציין שעברה שעה מאז שנתקענו, בכביש סואן , והוא הוא שעצר.

אז שאל אותנו: לאן אתם נוסעים? - לבית אל. – זה רחוק, אם כן, אתם חייבים להיכנס עכשיו לפנצ'ריה. הוא חיפש בגוגל איפה יש פתוחה בשעה זאת ונסע לפנינו להראות לנו את הדרך כדי שלא נלך לאיבוד, על אף שפניו היו מועדות לכיוון הפוך. אך כאשר הגענו, התברר שהיא סגורה. שוב חיפש אחרת, ונסע לפנינו. שם אמר לנו שבו ברכב, אטפל בכל. אגב, היתה זו פנצ'ריה של ערבים. לקח ממנו הכסף, שילם, הביא קבלה וציין: אכן זה המחיר האמיתי להחלפת צמיג.

אז הוא נפרד מאתנו, אחרי שהקדיש לנו שעה וחצי. כמובן, הודנו לו מאוד מאוד. הוא התקשר אחרי שעה, כדי לוודא שהכל בסדר. עד כאן סיפורו של אותו בחור חרוץ ואוהב את הבריות. ארוסתו גם שמחה מאוד על כך שהוא עוזר לנו. כאשר הגענו הביתה, הקשרנו להודות מאוד.

עד כאן סיפור פשוט של צדיק – בלי כיפה.