שנתיים לקורונה, זה מייאש

[ראיין: הרב מרדכי ציון]

ש: אנו בתום שנתיים קורונה, ואנשים רבים כבר מותשים, עייפים, מעוצבנים, מיואשים...

ת: אין להגזים. יש לתפוס הכל בפרופורציה, זה רחוק מהמגפה השחורה שהשמידה 30% אירופה. הקורונה בארצנו הקדושה הרגה בשנתיים אלה 0.1%. וזה שליש ממה שהורג הסרטן. כמובן, זה בזכות הרפואה המודרנית, בחסדי ד' עלינו. שלא לדבר על המלחמות, שלא לדבר על הפוגרומים, שלא לדבר על השואה. קצת פרספקטיבה.

ש: בכל זאת יש אנשים מפוחדים...

ת: אכן. זו בעיה, אמר הפילוסוף מונטיין: הדבר שאני הכי מפחד ממנו, זה הפחד. כמובן, למות הוא דבר נורא, אך אין זה משנה כל כך מאיזו מחלה.

ש: אבל זה לא רק זה. גם המסכה, הריחוק החברתי, הבידודים, הסגר, מאוד מעיקים.

ש: מסכה וריחוק חברתי, אלה זוטות. באשר לבידוד ולסגר, יש להשתמש בהם במידה ובמשקל. בידוד וסגר הם בעיה יותר קשה. אם ימשיכו לאורך ימים הכלכלה תיהרס, גם יהיו תוצאות קשות לתקציבי בריאות. החינוך ייהרס, גם זה יביא בסופו של דבר נזק בריאותי. וגם אבטלה היא נזק כבד.

ש: אבל האם כרגע מדובר בזמן קצר?

ת: אף אחד אינו יודע עתידות. היו מגפות שנמשכו עשרות שנים. איני פסימי, אני אופטימי ריאליסט.

ש: אז בשביל כלכלה וחינוך, נסכן אנשים?!

ת: כבר אמרנו שמשבר הכלכלה, מזיק בסופו של דבר לבריאות. אך לגופו של עניין, מדובר בסיכון זעיר מאוד, וכידוע, על פי הלכה, מותר לאדם להסתכן סיכון זעיר בשביל פרנסתו, כמו שכתוב "אליו הוא נושא את נפשו" (דברים כד, טו), לכן עולה בכבש ונתלה לאילן כדי לעבוד (בבא מציעא ק, ב). וכן בשביל מצוה חשובה, ובודאי חינוך הוא מצוה מאוד חשובה. כל יום מפרסמים בתקשואת מספר המתים?

ת: גם על אדם אחד, לבנו נקרע. אך, כמו שאמרנו, יש לשפוט כל דבר בפרופורציה עם דברים אחרים: כמה אחוז באומה מתים, ובמה אחוז לעומת סיבות מות אחרות.

ש: האם הבריאות אינה ערך עליון?

ת: לא, הבריאות אינה ערך אלא צורך. וכמו כל צורך, הכל תלוי במה משתמשים בה, לאידיאלים או להבלים. לכן אי אפשר לתת לדאגות רפואיות, לנהל את כל חיינו הלאומיים והאישיים.

ש: פתיחת מוסדות החינוך מסכנת יותר את המבוגרים והזקנים מאשר את הילדים. אז מתעוררת שאלה עקרונית: מי יותר חשוב, ילדים או מבוגרים?

ת: שניהם חשובים, מאוד חשובים. אמנם אם נשאל אמא: יותר חשוב לך בריאותך או בריאות ילדיך, חייך או חיי ילדיך - ידוע מה היא תענה. אהבת האם תדבר. כמובן, כמו בכל דבר, צריך הכרעות שקולות. אבל, כללית, אין להפחיד, אלא לציית בצורה מדוייקת להוראות הרופאים ומשרד הבריאות.

ש: כמו הלכות?

ת: לא כמו הלכות, אלא אלו הלכות, הלכות ורפא ירפא, הלכות ונשמרתם, הלכות דעות לרמב"ם פרק ד, הלכות לא תעמוד על דם רעך.

ש: אם כן, זה חמור מאוד וחשוב מאוד.

ש: ודאי. אבל יש דברים יותר חמורים ויותר חשובים, שיש לתקן במדינה.

ש: ובסיכום?

ת: גבורה, אהבה, ענווה.