האויב הראשי שלנו (תש"פ–תשפ"ד)

בכל דור ודור, קמים עלינו לכלותנו, והקב"ה מצילנו מידם. יש לנו אויבים רבים: איראנים, סורים, מחבלים, תאונות דרכים, עישון, מזון מזיק ועוד. כל אלה הורגים יהודים, הורגים אחים, ד' ירחם.

אבל האויב הכי גדול שלנו, שהורג הכי הרבה יהודים, הורג, הורג ולא מרפה – זו ההתבוללות. אמנם היא אינה הורגת את הגוף, אלא את הנשמה, אבל זה יותר חמור לאין ערוך. יש חשבון שמאז השואה התבוללו בגלות ששה מיליון יהודים. יש המכנים זאת "השואה השקטה". כל צרותנו בארצנו הן כאין וכאפס לעומת הצרה הנוראה הזאת. בניו יורק יש 50% נישואי תערובת, ויש מדינות שזה מגיע עד 90%.

ב"ה יש לנו חוף מבטחים, ארצנו הקדושה. ב"ה אין בה נישואי תערובת, או כמעט אין. אשרינו שזכינו. בא השטן, והגה רעיון גאוני: להכניס התבוללות ונישואי תערובת בארץ. הא כיצד? הנה העלו לארץ מאות אלפי גוים, במסווה מזוייף של חוק השבות. ועתה מדובר על גיור סמלי-מסורתי-פיקטיבי, אשר בעזרתו כל הגויים יהפכו כביכול ליהודים. יהודים על הנייר, גויים בפנים.

אינינו מדברים על הצרה, שפתאום גוי כזה, אשר רימו אותו שהוא יהודי, ירצה להתחתן ויקבל סטירת לחי אכזרית. אינינו מדברים על כך שאמון הציבור במוסד הגיור יתמסמס, כך שגם גרי צדק אמיתיים ימצאו את עצמם מבוזים כגויים. אינינו מדברים על כך שגויים ממדינות עויינות יוכלו להשתלב בקלות אחרי גיור-על-נייר, לתוך מערכות רגישות.

אלא אנו מדברים על התבוללות רבתי, יותר גרועה מזו שבגלות, כי שם לפחות יודעים מי יהודי ומי גוי – מלבד הרפורמים, אך כאן לא ידעו, ואז יהיה אסון לא ישוער, ונהפוך כולנו למארג רפורמי.

הפתרון היחיד יהיה ניהול ספרי יוחסין, מה שיפלג את האומה, דבר שלא קרה מאז חורבן בית שני.

אז שומה עלינו להזכיר פעם נוספת, את היסוד הפשוט שלומדים בכיתה א: אין גיור אלא כהלכה, כלומר קבלת מצוות באמיתיות, בכנות, ברצינות ובמסירות. וכל גיור אחר הינו בטל ומבוטל כעפרא דארעא.

וכל הגויים שנמצאים בארץ, כלומר אלו שלא יחזרו לגלותם (כי כידוע, האחוז הכי גדול של יורדים הוא אצלם), נתייחס אליהם באהבה, כצדיקי אומות העולם, שכידוע יש להם חלק לעולם הבא. אבל גיור לנר שבת-קידוש-מצה-נר חנוכה אינו גיור אלא סימפטיה.

שגיור אינו אלא על ידי קבלת מצוות, הוא מושג ראשוני הנמצא אצל כל הפוסקים ראשונים ואחרונים, ועד עצם היום הזה. רק גיור כהלכה! או ליתר דיוק על ידי הרבנות הראשית או שלוחיה הממונים על ידה לשם כך (שהרי כלפי רב עצמאי, אין שום אפשרות לבדוק מה הוא עושה באמת).

ועל הצדיקים ועל החסידים ועל זקני שארית בית ישראל ועל פליטת בית סופריהם, ועל גרי הצדק ועלינו, יהמו נא רחמיך, ד' אלהינו.