לעבוד בלבן

שאלה: אני עובד בלבן ולא בשחור. אך לפעמים, עקב זה, אני מרגיש צביטות בלב שאני מפסיד, כיצד אוכל להתחזק?

תשובה: א. צריך תמימות. מה שד' ציוה, אנו מקיימים באהבה. ואהבת את ד' אלהיך, בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך. בכל מאודך – בכל ממונך. אמנם, בכל נפשך – אפילו הוא נוטל את נפשך, אבל יש אדם שממונו חביב עליו מגופו. צריך מסירות נפש על הממון. זה חלק מאהבת ד'. אהבת ד' אינה לנגן שירי קודש, אלא מסירות נפש.

ב. ד' גוזר מי יהיה עשיר ומי עני. בגמרא נדה (טז, ב) כתב: "אותו מלאך הממונה על ההריון לילה שמו ונוטל טיפה ומעמידה לפני הקב"ה ואומר לפניו ריבונו של עולם מה תהא עליה גיבור או חלש חכם או טיפש עשיר או עני ואילו רשע או צדיק לא קאמר כדר' חנינא דאמר ר' חנינא הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים".

אלא ד' נותן בחירה חופשית אם אדם יהיה צדיק או רשע. הרמב"ם הסביר בהלכות תשובה (ה, ב): "אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טפשי אומות העולם ורוב גולמי בני ישראל, שהקב"ה גוזר על האדם מתחלת ברייתו להיות צדיק או רשע - אין הדבר כן. אלא כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו או רשע כירבעם, או חכם או סכל, או רחמן או אכזרי, או כילי או שוע, וכן שאר כל הדעות. ואין לו מי שיכפהו ולא גוזר עליו ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים, אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאי זו דרך שירצה".

ג. במסילת ישרים פרק יא, אנו מוזהרים שגזל הוא אחד הדברים שאנשים "מתירים" לעצמם על ידי אבק גזל.

ד. בספר דרש משה (עמ' נח), כתב הג"ר משה פיינשטיין על הגמרא בביצה (טז, א): "כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ועד יום הכפורים, חוץ מהוצאת שבתות והוצאת יום טוב, והוצאת בניו לתלמוד תורה", שמי שעובר על דיני ממונות בתקווה להרוויח, הוא ככופר ח"ו בד'. מי שמאמין בד', יודע שלא יהיה לו יותר מכפי מה שירצה ד' לתת לו, אף אם ירצה לקחת באיסור, וממילא אין לו שום תאווה לזה. לכן יש להיזהר מאוד מאוד בדיני ממונות כדי שלא יצא 'שכרו' בהפסדו.

וכן כתב החזון איש באמונה ובטחון (ג, טו) שהשתדלות ע"י אמצעים פסולים היא חוסר ביטחון (ע"פ הגמרא בביצה שם), כגון פתיחת חנות העוברת איסור הסגת גבול (וע' רבי אברהם בן הרמב"ם בהמספיק לעובדי ד', שער הבטחון). כמובן צריך לעבוד בצורה רצינית ולא לסמוך על הנס. מי שאינו עובד כראוי עלול להיענש שיחסר לו החיוני, אבל אם ירוויח כסף בצורה לא ישרה, זה לא יעזור לו.