עבדים היינו – ונשים?!

עבדים היינו, עתה בני חורין. ונשים בעולם? - פחות לצערנו. יש עדיין בעולם עבדות, שגם נקראת עבדות מודרנית או עבודה כפיה. יש שלילת חירות וזכויות אלמנטריות, עבודה שבעה ימים בשבוע, 14 שעות ליום, שימוש באלימות מילולית או פיזית. יש בעולם כמה עשרות מיליונים, כאשר 70% הן נשים. הן אינן יכולות להתלונן במשטרה, בהיותן על פי רוב שוהות בלתי חוקיות, וכן הדרכון שלהן הוחרם. מכריחים אותן לעבוד בזנות, והן גם עוברות אונס.

כמובן, הבעיה מחמירה בעתות מלחמה. נשים מוצאות את עצמן בלי פרנסה, להן, לילדיהן או למשפחותיהן. יש חשש כבד שזה מה שקורה או מה שיקרה עם הפליטות מאוקראינה. בגבול פולין בו נמצאות הפליטות, מסתובבים כל מיני מאפיונרים כדי לגייס אותן. לפעמים הם מציגים את עצמם כמי שרוצים להציל, אך בהגיען ליעד, הם דורשים מהן סכום עתק שאין להן, אז הן מוכרחות לעסוק בזנות.

במיוחד מדינות בהן הזנות היא ממוסדת, כגון גרמניה והולנד, הסוכנים מנסים לאתר מועמדות. הם גם פועלים ברמיה. למשל, פרסום ברשתות חברתיות בגרמניה: אנחנו עובדים יותר מ-11 שנה ומזמינים נשים בגילאים 55-25 לעבוד בגרמניה. משכורת אפשרית עד 500 אירו ליום. נפגשים בשדה התעופה. עבודה בשעות 22-9. מנפיקים אישור עבודה, 90% מהלקוחות קבועים, אווירה משפחתית, דירות נוחות, הכל אמין ורשמי, ועוד ועוד. כמובן, ארגונים הומניטרים טובים משתדלים להצילן, אבל המלאכה מרובה.

אך לבושתנו ולחרפתנו, נבלה זו גם קיימת בארצנו הקדושה. יש יבוא של נשים צעירות, בממוצע בגיל 23, מרוסיה, אוקראינה ומולדובה. יש שם מצב כלכלי מאוד קשה. הן מועברות אלינו דרך הגבול אוקראינה, ברכב או במסע מפרך ברגל. לפעמים, הן נאנסות על ידי הבדואים המבריחים. אחר כך, הן נמכרות פה בארץ, לזנות.

הן אינן יודעות מראש שזה מה שיקרה. מבטיחים להן שתעבודנה כמלצריות או שומרות ילדים, במשכורת גבוהה. אבל, בבואן, מחרימים מהן את הדרכון, ומכריחים אותן לעבוד 14 שעות ביממה, תמורת שכר זעום. הסרסור מקבל על כל לקוח בין 600-100 שקל, והן 20 שקל. כאמור, אינן יכולות להתלונן במשטרה, בהיותן שוהות לא חוקיות. גם אינן יכולות לברוח כי דרכונן הוחרם, וגם המאפיה מאיימת עליהן שבמקרה כזה, היא תתנקם במשפחותיהן בחו"ל. תעשייה נוראה זו מגלגלת מאות מיליונים.

כמובן יש ארגונים טובים שמנסים לחלצן מן המיצר, כולל ארגוני נשים. יש ארגוני נשים עסוקים בזוטות, אבל יש גם ארגונים המטפלים בבעיות חמורות אלה. אין צריך לומר, שגם אם אין חובה גמורה לעשות חסד לגויים, אך בודאי אסור לגרום להם סבל ועוול, רמיה וגניבה, אונס וחמס.

עבדים היינו, אז נדאג שהן לא תהיינה.