אכילה ושתיה לשיעורים בתשעה באב

שאלה: הרב אמר שמן הדין חולה יכול לאכול באופן רגיל

אבל המשנה ברורה כותב שיש להקפיד על שיעורים (תקנד ו ביה"ל ד"ה מקום).

תשובה: קודם כל אין זה כתוב במשנה ברורה אלא בביאור הלכה, ואם היה סובר שזו חובה גמורה, היתה כותב במשנה ברורה. הג"ר מאיר ברנדסדרפר, בעל שו"ת קנה בשם, היה אומר כלל גדול בספר משנה ברורה בשם רבו ר' אברהם הערש כהן שדבריו במשנה ברורה הם עיקר להלכה נגד דבריו בביאור הלכה, וכש"כ נגד דבריו בשער הציון. וביאור הדברים, שמה שכתב והכריע במ"ב הוא עיקר דעתו להלכה למעשה, ואילו בביה"ל הוא כתב מה שהיה נראה לו מפלפולו שכך היה ראוי לפסוק הלכה למעשה ודלא כסתימת הפוסקים, ועם כל זאת לא סתים כן. ואילו היה ברירא ליה שמוכרע כדבריו היה סותם כך להדיא גם במ"ב, ומזה שלא סתם כן הוא משום שלא רצה להכריע למעשה נגד העולה מדברי הפוסקים לדינא. ומה שיש לו כמה נימוקים לצדד כך וכך הוא טפי לפלפולא, וא"כ יש לנהוג כהמ"ב ולא כפי שמצדד בביה"ל. ומה שכתב בביה"ל הוא להלכה יותר ממה שכתב בשער הציון, דהוא כבר דרגא שלישית, שברובם נכתבו הדברים שם רק להעיר, ולא להלכה למעשה, וא"כ מה שכתב בביה"ל הוא להלכה יותר מדבריו בשער הציון (לדוגמות עיין שו"ת קנה בשם ח"ג סי' כ ריש אות ב וסי' לח אות ד בסופו) (שו"ת קנה בשם ח"ד - תולדות המחבר עמ' 45).

יתר על כן, בהלכות יום הכיפורים ,הוא מביא ענין השיעורים ביחס לכל ארבעה צומות (תריח א ביה"ל ד"ה חולה), ואם היה סובר שזה דין גמור, היה חייב לכתוב זאת בהלכות ארבעה צומות, ולא לסמוך על כך שהאדם יסתכל בהלכות יום הכיפורים.

וכן מובא בשם של הג"ר שלמה זלמן אוירבך (הצבא כהלכה פרק יח הערה 4. עליהו לא יבול ח"א עמ' רא. ע"ע שם).

סיכום: הלשון של המשנה ברורה וכן מקורו פתחי עולם מורה שאין זה דין גמור אלא הדרכה טובה לכתחילה: "כך יש להורות לשאול שבזה לא נעקר התענית לגמרי ורחמנא ליבא בעי", כלומר אמנם אין לו קיום מצות התענית ממש, אבל בכל זאת יש לו השתדלות כפי כחו ורחמנא ליבא בעי. וכן כתוב בפירוש בערוך השולחן שאין דיני שיעורים במצוות דרבנן. לכן, מן הדין חולה יכול לאכול באופן רגיל.