אל תחפש ניצוצות קדושה

ראה אתה בא אל הארץ. אם החיים יהיו ברכה או קללה, הדבר תלוי בך. כדי שיהיו ברכה, עליך לשמור את כל החוקים והמשפטים שד' נותן לך. ובאלו חוקים ומשפטים מדובר? לחסל עד תום את העבודה הזרה מכל צד ומכל פינה, על הרים וגבעות ותחת כל עץ רענן. לשבור הכל, לשרוף את העצים שלהם, ולאבד את שמם לגמרי (דברים יא, כו-לב. כז, א-ג).

חבל להשמיד הכל? אפשר להציל דברים יפים, ולהשתמש בהם לטובה. יש להם בתים, מזבחות, עצים ועוד.

לא כן. הכל מורעל, הכל רקוב. אם המרק מורעל, אל תאמר: רק אוכל תפוח אדמה חמוד שנמצא שם. גם הוא מורעל. השחת, שרוף וכלה!

אבל בכל דבר יש ניצוץ קדושה, גם בעבודה זרה? לו יהיה כן, אתה נצטווית להרוס. אל תהיה יותר חכם מרבונו של עולם. אל תרמה את עצמך. עבודה זרה היא שחיתות מחשבית ומתוך כך שחיתות מעשית. באלילות, הכל מותרים לך, הכל שרויים לך, הכל לגיטימי, ואפילו הכל קדוש. כל הנאה היא קדושה, זה עולם של מילוי הנאה. אפשרות שריפת ילדים למולך, אפשרות זנות עם קדשות במקדש האלילי. זה רעל יסוד, והכל שם תועבה, וד' לא ביקש להציל את התועבה הזו.

ואם אין זה מספיק: היזהר מאוד, הישמר מאוד מהם. זו תועבה. הם זורקים ילדים לאש (שם יב, ל-לא).

שמא תאמרו: האלילות הקדומה כבר לא קיימת. לא נכון. אולי בצורתה הזאת כבר אינה קיימת, אך העיקרון נשמר בתרבות יוון, שאף היא טוענת שהעולם הוא עולם של מילוי הנאה. יתר על כן, יש לבנות חיים רב-הנאתיים, עם כל ההנאות האפשריות, בלי שתפגע אחת בשניה. הרמוניה של תענוגים. כגון בתולה הנישאת, תיבעל להגמון. Jus Primae Noctis. לא לשווא נלחמו נגדם חשמונאים.

ושוב תאמרו: אנו רחוקים מיוון. אז יש להתעדכן. היא פשטה צורה ולבשה צורה של תרבות המערב, ואף היא מציגה לפנינו עולם של מילוי הנאה. להמציא עוד הנאות, יותר מושחתות אחת מן השניה. סמים. סמארטפונים. סוטים. ניאופים. ומה לא. אל תקח משם מאומה. השחתם, שרף וכלה.

ואנו תלמידי משה רבנו, יודעים שעולמנו הוא עולם של מילוי חובה. עולם של עול. אכן עול, אבל עול אהוב.