שו"ת שמיטת כספים
[שאל והוסיף מקורות: מרדכי ציון]
ש: האם בימינו יש דין שמיטת כספים?
ת: א. לפי רב נטרונאי גאון, הרז"ה, המאירי ועוד, אין חובה כלל. ב. לפי העיטור ואולי הרמב"ן ועוד, מן התורה. ג. רמב"ם, מדרבנן (הלכות שמיטה ט, ב). ד. ראב"ד, מידת חסידות. רוב הפוסקים, מדרבנן. שולחן ערוך (חו"מ סז, א).
ש: האם יש שמיטת כספים גם בחוץ לארץ?
ת: כן. אין זו מצווה התלויה בארץ (שו"ע חו"מ סז, א).
ש: האם אשה חייבת בשמיטת כספים, הרי זו מצות עשה שהזמן גרמא?
ת: כן. כי שמיטת חובות נוהגת גם אחרי שנת השמיטה. וכן יש גם לא תעשה של לא יגוש (חינוך תעז. תפ).
ש: מה הדין אם המלווה התנה ששביעית לא תשמט?
ת: תנאו בטל, כי מתנה על מה שכתוב בתורה. אבל אם שניהם התנו, אז התנאי קיים, כי המובן הוא שהלווה מתחייב במה שאינו חייב, וזה תמיד אפשרי, כי תנאי שבממון קיים (רמב"ם, שמיטה ט, י. שו"ע חו"מ סז, ט).
ש: מה דין קטן שהלווה ואחר כך הגדיל?
ת: לא משמט, כיון שכל מה שהיה בכלל חיוב שמיטה בתחילת שנת השמיטה כבר אינו משמט בסופו, והרי אז הקטן לא היה מחוייב במצוות (שו"ת מנחת שלמה א, מו אות ב).
ש: וגוי שהלווה והתגייר בשנת השמיטה?
ת: כנ"ל.
ש: מתי נשמט החוב?
ת: ערב ראש השנה.
ש: האם באמת כך ראוי לנהוג?
ת: כן. אם אדם עני חייב לך כסף, ויש לך אפשרות לוותר, ראוי לא לגבות את החוב. כמובן, אין ללוה לנצל זאת ולהתחמק מתשלום חובות. כתוב שרוח חכמים נוחה ממי שמחזיר את חובו בשנת שמיטה.
ש: ואם לא קבעו תאריך מוגדר להחזרת החוב?
ת: שמיטה משמטת.
ש: מי שיש לו חוב ישן שכתב עליו פרוזבול בשמיטה הקודמת, האם יש לכתוב שוב?
ת: לא.
ש: מה דין צ'ק?
ת: אם תאריך ההמחאה הוא בשביעית, שמיטה משמטת, כי חסר גוביינא.
ש: וצ'ק בנקאי?
ת: כנ"ל.
ש: וחוב של מכירה בהקפה?
ת: גם נחשב הלוואה שמשמטת. אבל חפץ שנקנה בתשלומים, החוב נשאר.
ש: מי שמוכר בהקפה ולא קבע זמן לתשלום?
ת: אין שביעית משמטת, כי דרך החנווני להקיף לתקופה ארוכה, ואין דרכו לנגוש מיד, וזה כאילו קבע זמן לאחר שנת השמיטה. ואם פרע מקצת מהחוב, מחלוקת לגבי השאר, אם זה נחשב שנזקף למלווה ומשמט. אך אם קבעו זמן לפרעון, זה נחשב לחוב ומשמט. ויש פרטים רבים. לכן על החנוני לכתוב פרוזבול (רמ"א חו"מ סז, יד).
ש: משכורת?
ת: לא משמטת. אין זו הלוואה. וכן דמי שכירות על בית אינם הלוואה.
ש: נדר צדקה?
ת: אין שמיטה משמטת, כי אין זו הלוואה.
ש: האם קופת צדקה וגמ"ח משמטים?
ת: יש אומרים שלא, כי זה כמו נמסר לבית דין, ויש להחמיר שכן.
ש: האם חוב ליתומים משמט?
ת: לא.
ש: האם אחראי על גמ"ח צריך לעשות פרוזבול?
ת: לא. אבל לכתחילה יש לעשות, במיוחד אם זו קופת גמ"ח פרטית.
ש: אשה שנתנה לשכנתה מוצרי מזון?
ת: כן משמט, כי כיוון שמחזירה מוצרים אחרים, זה כמו הלוואה.
ש: תלמידי חכמים שמלווים זה לזה ואומרים אגבנו כל זמן שארצה, צריך פרוזבול?
ת: לא.
ש: האם הלוואה עם שטר, ערבים, אחריות - משטמת?
ת: כן.
ש: חשבון בנק סגור שאי אפשר בשום אופן לפתוח אלא בשנה הבאה, משמט?
ת: לא. אך אם אפשר לפתוח אפילו בהפסד, משמט.
ש: מה דין מנהל בנק?
ת: יעשה פרוזבול.
ש: מה דין שותפים, שיש בידי אחד כסף של חברו?
ת: לא משמט, כי אין זו הלוואה.
ש: האם חוב לחנות משמטת?
ת: יש אומרים שלא, כי אין זו הלוואה. ויש מחייבים, לכן לעשות פרוזבול.
ש: מה לעשות אם איני יכול לוותר על החוב?
ת: פרוזבול. כלומר מסירת החובות לבית דין. זו תקנה הלל הזקן כדי שאנשים לא יימנעו מלהלוות מחשש שלא תוחזר להם ההלוואה (גיטין לד ב). כי חוב לבית דין אינו נשמט.
ש: מה פירוש המילה פרוזבול?
ת: פרוז=תקנה, בול=עשירים, בוטי=עניים (גיטין לו, ב-לז, א).
ש: כאשר שמיטת כספים תהיה מן התורה, פרוזבול יועיל?
ת: לא (רמב"ם שמיטה ט, טז).
ש: פרוזבול הוא מעין הערמה?
ת: הערמה מותרת. כמו מכירת חמץ או היתר עסקא.
ש: מי יכול להיות באותו בית דין לכתיבת פרוזבול?
ת: לפי השולחן ערוך רק בית דין חשוב, לפי הרמ"א כל בית דין. אבל לא סתם שלושה אנשים (שו"ע ורמ"א חו"מ סז, יח).
ש: אז אני חייב ללכת לפני בית דין?
ת: לא. די לחתום בפני שני עדים שטר פרוזבול (רמ"א חו"מ סז, כ) שהנך מוסר את גביית החובות לבית דין חשוב של הרבנות הראשית לישראל.
ש: האם העדים יכולים להיות קרובי משפחה?
ת: יש מתירים ועדיף שלא.
ש: האם אפשר למנות שליח לכתיבת פרוזבול?
ת: כן (שו"ת יביע אומר ב חו"מ ה).
ש: כאשר עושים פרוזבול מול עדים, צריך פעולת קנין?
ת: המלוה תופס ממחטת אחד מהעדים.
ש: ואם איני מלווה כספים, עליי בכל זאת לכתוב פרוזבול?
ת: כן, על פקדונות בבנק, תוכנית השקעה וכדומה (שו"ת יביע אומר י חו"מ ג אות טז).
ש: האם הלוואה בהיתר עיסקא צריכה פרוזבול?
ת: היא חצי פיקדון שלא צריך פרוזבול וחצי הלוואה שצריכה פרוזבול.
ש: מתי לכתוב פרוזבול?
ת: ערב ראש השנה או קרוב לו, כי הוא חל רק על חובות שישנן כבר ולא על חובות שיווצרו אחר כך.
ש: האם יש לכתוב פרוזבול על כל הלוואה?
ת: לא. יש לכתוב פרוזבול אחד על הכל.
ש: האם בשטר פרוזבול, יש לפרט שמם של הלווים?
ת: לא.
ש: האם כתיבת פרוזבול מותנית בכך שללווה יש קרקע?
ת: כן. לכן אם אין קרקע ללווה, על המלוה לזכות לו קרקע כלשהי אפילו שלא בפניו. ומה עם מלווה אין קרקע? לכל יהודי יש ארבע אמות בארץ ישראל. אם כן, כך הוא אצל הלווה. לכן, לא חייבים להקנות.
ש: למה יש אומרים שצריך קרקע ללווה?
ת: כי אז נחשב כגבוי, כי קרקע אינה נגזלת ועומדת בחזקת בעלים. ויש אומרים שדי אם יש ללוה עציץ נקוב.
ש: מי שמחמיר להקנות חלק מאדמתו, כיצד יעשה?
ת: קנין סודר.
ש: האם אפשר לכתוב פרוזבול בלילה?
ת: כן. אין זה מעשה בית דין.
ש: האם מברכים אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על שמיטת כספים או לשמוט כספים?
ת: לא. א. זו מצוה התלויה באחרים כמו צדקה כי אולי העני יסרב (רשב"א א, יח). ב. לא ניכר שזה לשם שמים (ערוה"ש חו"מ כד). ג. מצוה שיש בה צער, כגון גט. ד. מצוה שאין בה מעשה, שהרי משמטת בעצמה (רשב"א שם). אמנם היראים כותב שיש לומר: משמט אני. אך זו אמירה בעלמא. ה. כמו צדקה, כי לא טוב שיש עניים (תומים תז).
ש: מה דין אם שכחתי לכתוב פרוזבול, האם אוכל לתבוע את החוב?
ת: באופן כזה דיעבד בכל זאת אין שמיטה משמטת בימינו, כי מי שהתנה עם הלוה שלא יישמט חובו, התנאי קיים. ובימינו זה כאילו התנה (שו"ע חו"מ סז, ט).
ש: האם הלוואה אחרי כתיבת הפרוזבול משמטת?
ת: יש אומרים שלא, כי סתם הלוואה שלושים יום, כך שהמועד חל בשנה הבאה. ויש אומרים שמשמט. לכן לכתוב פרוזבול.
ש: אם אבד הפרוזבול, מה לעשות?
ת: עדיין תקף.
ש: אם בית דין פסק תשלום, הוא משמט?
ת: לא.
ש: מה שבית הדין פסק ועוד לא שולם, משמט?
ת: לא. אין זה הלוואה. ומה שבית הדין פסק, נחשב כגבוי.
ש: אם המלוה אינו משמט את החוב ותובע מן הלוה, האם הלווה חייב לשלם?
ת: לא לדעת רוב הראשונים, כי זו אפקעתא דמלכא. כמובן, מידת חסידות שיתן לו במתנה (עי' ב"י חו"מ סז. מנ"ח תעז).
ש: מה לעשות אם לא היה פרוזבול והלווה בא לשלם לי?
ת: המלוה חייב לומר לו: "משמט אני וכבר אתה פטור מלשלם לי". אבל אם מתעקש לתת את הכסף במתנה, אפשר לקבל, והלוה יאמר: אף על פי כן, אני נותן לך במתנה". ואם עושה כן, רוח חכמים נוחה ממנו.
ש: האם אפשר לזכות בפרוזבול אדם אחר מיוזמתי בלי שידע?
ת: כן. זוכים לאדם שלא בפניו.
ש: האם טוב לתת כסף לקרן נדיבי ארץ?
ת: כן. הם מלווים כסף לעניים, ואינם גובים אותו, ובכך עוזרים להם להיחלץ ממצב כלכלי קשה. כספים אלה אינם נכללים בפרוזבול שאדם כותב. זו מידת חסידות שמוזכרת אצל הבן איש חי (כי תבוא סעי' כו).
נוסח פרוזבול בפני עדים
בפנינו, עדים החתומים מטה
בא_______________ ואמר לנו:
"היו לי עדים, שאני מוסר כל חובותי שיש לי, לבית דין של הרבנות הראשית לישראל הג"ר דוד לאו, הג"ר יצחק יוסף, הג"ר ציון אלגרבלי
שאגבנו כל זמן שארצה.
ועל זה באנו על החתום
יום__________ אלול תשפ"ב
נאום___________ נאום___________
"וכי ימוך אחיך ומטה ידו
והחזקת בו
וחי עמך" (ויקרא כה לה)