הלץ החדש

ד"ר אחד מכובד, הביע ביקורת עליי שאיני מבין מהו פוסטמודרניזם, לאורך חמישה טורים בעיתון. בודאי, מי אני הדל.

אכן נראה מה הוא מצטט ממני, ומה הוא בעצמו הגדיר, ונראה מה הן הגדרותיו.

והנה מה הוא מצטט ממני הדל על פוסטמודרניזם: "לא מציע כלום. זה החידוש שלו. אין אמת מוחלטת. לכל אחד האמת שלו. איש באמונתו יחיה. אין ערכים מוחלטים. לי יש ערך זה, לך ערך אחר".

ועתה הנה כמה ציטוטים מהד"ר המכובד על הפוסטמודרניזם: "זוהי תרבות שהאדם מתקשה למצוא בה קרקע מוצקה. בעקבות זאת הפוסטמודרניזם מעדיף אירוניה, משמעות מקומית ומשחקי מילים ושפה, במקום הביטחון בהתקדמות, שהיה נחלת הנאורות. הוא יוצר ספקנות בנוגע לסיפורי-על... ומאמץ סגנון אמנותי ותרבותי שמעונין פחות במציאות עצמה ויותר במשחק".

"אדם נולד לתוך הקשר פוסטמודרני של רוויה מתקשורת המונית, של מודעות עצמית היסטורית, של קושי למצוא קרקע תרבותית ומחשבתית מוצקה".

"מדובר יותר בסגנון אמנותי... סגנון זה כולל טשטוש גבולות בין תרבות גבוהה לפופולרית... ובעיקר אירוניה, הרבה אירוניה... דוגמה... סדרת סיינפלד... שהיא תוכנית של לא כלום".

"הוא מבכר אירוניה ומשחקים על פני ניסיון ממשי לשפר או לשנות את העולם. יש כאן אלמנט של 'פירוק'... לשם אירוניה". "פוסטמודרניזם אינו אידיאולוגיה בעלת עמדה מעשית ברורה ומכוונת".

הידע הוא בין השאר 'הבניה חברתית'".

"הפוסטמודרניזם אוהב להדגיש את המשחק והסמל. במקום העיסוק בעולם עצמו, ולהתייחס בכובד ראש אירוני לנושאים לא חשובים".

עד כאן. יישר כח. אכן נראה שדבריו הינם ניסוח ברור של דבריי הדלים. אין סתירה, אלא שינוי נוסח. אם נרצה לסכם את דבריו במילה אחת: הפוסטמודרני הוא לץ, הלץ החדש.

"אשרי האיש אשר... במושב לצים לא ישב" (תהילים א א ).