שו"ת צניעות

[שאלה ורשמה: הרבנית א']

ש: האם הצניעות בונה שלום בין איש לאשתו?

ת: כן. מובנה של צניעות, הוא שהאשה מאוד מעוניינת למצוא חן בעיני בעלה ולא בעיני זרים.

ש: כיסוי ראש חלקי?

ת: שיער באשה ערוה. גלוי שיער חלקי = ערוה חלקית.

ש: האופנה מושכת כל הזמן לכיוון לא צנוע?

ת: לאשה יש בחירה חופשית.

ש: האם בובות לא צנועות של נסיכות וכדומה, מותרות?

ת: בודאי אסורות. הן חינוך לקלקול הצניעות. וגם הבנים רואים. וגם האבא רואה. וגם האמא רואה. חס ושלום! בובות אלה מכניסות לראש הילדות אידיאל להקסים באופן חיצוני על ידי הגוף. לזרוק לפח. צריך מזון טהור לנשמה.

ש: רוצים להוציא חוברת לכבוד סבתא ז"ל, האם מותר לשים תמונה שלה בלי כיסוי ראש אחרי החתונה?

ת: לא צנוע. אין זה מוסיף לה כבוד.

ש: אני רוצה לזרוק כל בגדיי שאינם צנועים, אך לא יהיה לי כסף לקנות אחרים.

ת: ד' ימלא חסרונך.

ש: מה ההגדרה של בגד צנוע?

ת: א. מכסה הכל. ב. לא דבוק לגוף אלא רחב בכל מקום. ג. צבע וצורה שאינם מושכים עין.

ש: מותר לאשה להסתפר אצל ספר גבר?

ת: חלילה.

ש: למה לא אומרים: טרוד בעבודתו כמו רופא?

ת: עבודתו של רופא היא לרפא, לכן אינו שם לב ליופי. אך עבודתו של הספר היא היופי.

ש: מה הבעיה למשוך תשומת הלב. זו אחריותם של הגברים לא להביט?

ת: זה סוג של גאווה, גאות הגוף והבגד, להבליט עצמו. אורחות צדיקים שער הגאווה. וזה גם לפני עיוור של הכשלה באיסור.

ש: האם לכבוד חתונה אפשר להתאפר בצורה בולטת?

ת: להיפך, כי יש שם אנשים רבים.

ש: האם אפשר לשים תמונה שלי בפייסבוק?

ת: אם הוא רק לנשים, וגברים אינם מביטים.

ש: מאיפה אקח כח להיות צנועה?

ת: אהבת ד' שנותן לנו הרבה כח יומם וליל.

ש: בני ישראל הם בני מלכים, אז אני נסיכה, לכן עליי להיות לבושה כנסיכה?

ת: נסיכה אינה רודפת אחרי הסכמת ההמון ליופיה.

ש: האם אין הדגשה יתירה על צניעות אצל מחנכות?

ת: אצל הגבר, תלמוד תורה כנגד כולם. אצל האשה, צניעות כנגד כולם. אגרת הגר"א.

ש: אפשר להתבדח עם גבר זר? הרי צריך סבר פנים יפות?

ת: אסור. אלא כבוד ונימוס.

ש: מה עם חברים גברים שיש לי מלפני שהצלחתי להקפיד על צניעות?

ת: לנתק מגע.

ש: למה להתלבש כמו חרדיות? הרי אני לא חרדית?

ת: בזה אנו כן חרדיות, ויש ללמוד מהן, כמובן מהחרדיות הצנועות, ולא אלה שאינן כה צנועות.

ש: מה זה מפריע לי שגברים מסתכלים עליי?

ת: אין זה מפריע לך שבעלך מסתכל על כל מיני נשים?

ש: בחברה כל כך פרוצה, אי אפשר להחזיק מעמד בצניעות, קדושה וטהרה.

ת: זה קשה, אבל יש בחירה חופשית ולפום צערא אגרא. אסתר החזיקה מעמד בקדושה בבית אחשוורוש, עד כדי כך שנשארה נביאה.

ש: למה לא לשים נזם באף? הרי לרבקה היה?

ת: זה אסור משום חוקות הגויים, בגלל שחץ, כלומר רצון למשוך תשומת הלב. באשר לרבקה, יש ענייני צניעות שהם תלוים בזמן ובמקום, ויש דברים מוחלטים, שולחן ערוך אורח חיים סי' עה.

ש: בגדים לא צנועים גורמים לי הנאה. האם עליי להיות מסכנה בלי הנאות?

ת: אלו אינן הנאות כשרות, וסופן להכניס את האדם לעצב, דיכאון, תסכול, חרדה. ורבונו של עולם בנה עולם כל כך מלא הנאות נפלאות, שאין כלל צורך באותן הנאות בזויות.

ש: האם צניעות היא לא דרישה גבוהה מדי?

ת: עם ישראל הוא במדרגה נשמתית לעילא לעילא, ובודאי ראוי וראוי לו.

ש: גם עם חברות, עליי להיות צנועה?

ת: אפילו אם את לבד, בבית ובחושך, כי הקדוש ברוך הוא מלא כל הארץ כבודו. וגם גברים. שו"ע או"ח סי' ב.

ש: מה צריך להיות היחס לעמיתים בעבודה?

ת: נימוס כן, ידידות לא.

ש: שמעתי שהצניעות היא סגולה לשלום בית. זה נכון?

ת: כן. כך השכינה שורה. אך כמובן, לא די בכך.

ש: יש סגולה כדי להתחזק בצניעות?

ת: לברוח מהטלוויזיה, סמארטפון וכדומה. ולהתחבר עם נשים צנועות.

ש: דרישות הצניעות אינן פגיעה בכבוד האשה?

ת: אדרבה, כל כבודה בת מלך פנימה. ושרה אמנו באוהל.

ש: וכי לשוא ד' ברא את האישה עם יופי, אם צריך להסתירו?

ת: היופי הוא בשביל בעלה.

ש: כשאני מראה את יופיי, אני מרגישה שאני מגשימה את עצמי.

ת: שקר החן והבל היופי. הגשמה עצמית היא דבקות בד' ועבודת ד', קיום מצות בין אדם לד' ובין אדם לחברו. קדושים תהיו.

ש: למה לא אוכל להתלבש באופן הטבעי לי?

ת: הטבעיות היא הטהרה. ואם לא מרגישים בזאת, זה בגלל שהטבע האנושי נפגע. ובעזרת הצניעות, את חוזרת להיות טבעית.

ש: קשה לשמור הלכות צניעות?

ת: ככל שעבודת ד' קשה, יותר מזדכך ומתרומם האדם.

ש: אי אפשר לשמור הלכות צניעות.

ש: אם ד' ציוה, סימן שאפשר. אתה חייב, אם כן אתה יכול.

ש: איני מרגישה שיש בעיה בבגדים לא צנועים, וכן נשים רבות.

ת: כי הרגישות לצניעות נשחקה בעולם כולו, לצערנו.

ש: איפה כתוב שהצניעות היא מהותה של ישראל?

ת: נקראת "דת משה ויהודית".

ש: מה כדאי ללמוד עם נערה מתקשה ללבוש בגדים צנועים?

ת: על ענווה.

ש: האם הצניעות שלי גם נוגעת לבעלי?

ת: כן. הן מעצם צורך אלוהי בצניעות, הן מצד שאסור לו לברך או לומר דברי תורה ממול, וכן ילדיך.

ש: האם צניעות אינה עול?

ת: היא כן עול, אך עול אהוב.

ש: החלטתי להקפיד על צניעות יום אחד בשבוע. זה טוב?

ת: זה מעולה. יישר כח. נקווה שיתרבה.

ש: האם יש בעיה באופנה גם אם היא צנועה?

ת: א. היא לא צנועה. ב. היא דיקטטורה.

ש: הבגדים שלי הם שמגדירים אותי.

ש: לא הבגדים מגדירים את האישיות, אלא האישיות צריכה להגדיר את הבגדים, ואם לא, האדם מפסיד את עצמו הפנימי.

ש: אם אהיה מכוסה לגמרי לא אמצא בן זוג.

ש: לא תמצאי בן זוג שמחפש גוף, אלא תמצאי בן זוג שמחפש נשמה, ולא גוף למכירה.

ש: כיצד להבין את הנטיה החזקה לבגדים לא צנועים? היא נבראה לשווא?

ת: ד' ברא יצר הרע.

ש: הצניעות מגבילה את החירות שלי?

ת: החרות האמיתית היא נאמנות לנשמתנו. ונשמה שנתת בי טהורה היא.

ש: מה אני מרוויחה על ידי הצניעות?

ת: היא קוד הלבוש להיכנס לארמונו של מלך מלכי המלכים, שאליו הנשמה מתגעגעת יום יום וכל היום.