ויכוח בין הדתי לבין המודרני

מודרני: חבר יקר, אתה דתי אבל אינך מודרני. אינך מבין שאין זה סותר. כשלעצמי, אני גם דתי וגם מודרני, ואיני רואה בזה סתירה. אבל אתה חושב שבגלל שאני מודרני, אז אני דתי קליל, דתי לייט.

דתי: מעולם לא אמרתי דבר כזה. זו הכללה. הכל תלוי מה אתה קורא מודרני, או אולי מודרני או אולי פוסטמודרני.

מודרני: אני מתכוון לרוח החדשה שנושבת בעולם הכללי, רוח של תבונה ושל חרות.

דתי: זה מעורפל. אינה דומה המודרנה האופטימית שלפני מלחמת העולם השניה למודרנה המאוכזבת שלאחריה. לפני כן, מודרנה היתה אוניברסליות, צדק, שוויון, הומניות, מדע, עליונות התבונה על אמונות טפלות ודעות קדומות, חוק ולא שרירות. כל הדברים האלה טובים ויפים. אך אחרי מלחמת העולם השניה, האידיאלים נשברו, חל משבר ערכי, מחיקת זהות עצמית ולאומית, ריק, מבוכה, - מה שגם נקרא פוסטמודרנה.

מודרני: אולי נבוא לדוגמאות. המודרנה היא זכויות הפרט, חופש דתי ולא כפיה דתית. ואתה בעד חקיקה דתית שהיא בעצם כפיה דתית.

דתי: זו התעלמות מן המציאות. בודאי האידיאל הוא חברה ללא חוקים, ללא אכיפה, בה כולם צדיקים וישרים. אך בינתיים, אנרכיה היא בלתי אפשרית. כל מדינה עומדת גם על חוקים. אך כיון שאנו ציבור מגוון, ואינינו מעונינים להקים מדינה לכל ציבור, יש כנסת המייצגת את כולנו, ומחוקקת חוקים מתוך התחשבות בכולם. ויש לנו אחריות לאומית לעמוד על משמר האמת הנצחית שלנו מתוך דבר ד'. בחיי הפרט, אין כפיה, בחיי הכלל, יש חוקה.

מודרני: אבל אתם גם נגד נישואים חופשיים?

דתי: אמת. גם המשפחה, הקבועה והמקודשת היא מיסודות החיים. גם אנשים חילוניים אינם מתנכרים למסורת ישראל, אלא מזדהים איתה, ושמחים ללכת בנתיבה.

מודרני: ולגבי הלהט"בים, איך אתה מתמודד באופן מודרני?

דתי: קודם כל, אנא לא לגהץ מילים. כל אלה הינם סוטים. הם בני ישראל, אחינו האהובים, אך הם סוטים. אנא לא להתבלבל, בתורה זה אסור, נקרא תועבה, וחמור מזה. דתי מודרני, אינו אדם שמעצב את הדת על פי המודרנה, אלא נותן אישור או לא לכל דבר על פי תורה. לגופו של ענין, כל הדברים האלה אינם מודרניים, הם שייכים לפרהיסטוריה, מלפני אדם הראשון. אדם הראשון אמר עצם מעצמי, בשר מבשרי, לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה זאת, כלומר, קשר קבוע וקדוש בין איש לאשה.

מודרני: ויחס לזרים?

דתי: על פי התורה, יש מקום למיעוטים בארצנו, בדומה לגר תושב, כמובן בתנאי שאינם עסוקים להרוס ולרצוח. אך ודאי זו מדינת ישראל ולא מדינת עם אחר או מדינת כמה עמים. לאומיות היא מושג מודרני.

מודרני: למה אתה מתנגד למתווה הכותל, גברים ונשים ביחד?

דתי: כי זה בית כנסת, ובית כנסת הוא נפרד. איש ואשתו מאוד אוהבים, וכך צריך להיות, אבל בית הכנסת אינו מיועד לאהבה זו, אלא לאהבת ד'. במה זה סותר מודרניות?

מודרני: ומה עם בית כנסת משותף, בשילוב נשים חזנות וכו'?

דתי: כנ"ל. תפילה היא לד', ולא לחוויה בין מינים.

מודרני: ומה עם לימודים גבוהים?

דתי: אין שאלה. ודאי אנו בעד. כמובן, תלמוד תורה כנגד כולם, אבל יש נשמות של לימוד תורה ויש נשמות של לימודים אחרים.

מודרני: ומה עם התחומים החיצוניים?

דתי: שאלה מעורפלת. תלוי אם הם כשרים או לא.

מודני: אז אתם נגד כל שינוי?

דתי: נכון. התורה היא נצחית. אנו בעד מסורת. אבל אנו בעד חידוש. מה בין חידוש לשינוי? השינוי מבטל את הישן, החידוש נובע מן הישן. והיה אם שמוע תשמעו. אם תשמע בישן, תשמע בחדש.