הלוטו השודד

כולם יודעים שהמשחק בקוביא, כלומר משחקי מזל, פסול לעדות. אלא יש מחלוקת בגמרא למה. יש אומרים כי אינו עוסק בישובו של עולם, אלא עוסק בהבלים. יש אומרים כי זה גזל מדרבנן, כי אם המפסיד היה יודע מראש, לא היה משחק, ויוצא שאינו משלם בלב שלם. אין כאן גמירות דעת, "אסמכתא לא קניא". נפקא מינה, משום ישובו של עולם, אז אם יש לו מקצוע אחר, ורק משחק האקראי, מותר, אבל אם זה משום אסמכתא, עדיין אסור.

השולחן ערוך פסק שזה אסמכתא, לכן אסור גם באקראי, רמ"א פסק ישובו של עולם, לכן מותר, כגון לוטו, ואין זו אסמכתא, שהרי הוא יודע מראש שהוא עלול להפסיד (שו"ע חו"מ רז, יג).

יש אומרים שגם לשולחן ערוך יהיה מותר בימינו, כי מי שמשלם אינו אדם פרטי, אלא התאגיד, ולא שייך אצלו שאין גמירות דעת. וזו סברא קלושה, כי התאגיד משלם מכספים שגבה משאר מהמרים שהפסידו.

ויש מקילים מפני שחלק מהכסף הולך למטרות של צדקה, לכן הוא משלם בלב שלם, וגם זו סברא קלושה.

ויש אומרים שהבעיה של אסמכתא היא רק אם הכסף על השולחן ועליו לשלם עתה, ואינו משלם ברצון שלם. אך לוטו, הרי הוא כבר שולם מראש. וזו סברא חזקה.

אבל על כל פנים, זהו דבר בזוי, כדברי הריב"ש שמכל מקום דבר מכוער ומתועב ומשוקץ הוא, ורבים חללים הפילה הפילה ועצומים כל הרוגיה (סי' תלב), וכוונתו שאנשים תמימים מפסידים כסף רב. וכן מפתחים התמכרות מסוכנת (ועיין שו"ע חו"מ לד, טז. יו"ד רכח, טו). יש אנשים עניים, שחלק קבוע ממשכורתם הולך ללוטו, כאשר בבית חסר החיוני.

ארגון הלוטו משתמש באמצעים שונים כדי לפתות אנשים תמימים. יש מנגנונים פסיכולוגים ידועים. לא יעזור לומר לו שהסיכוי להיהרג בסערה היא פי 400 מאשר לזכות בלוטו. יש מנגנון של עליונות הזייתית. אדם הוזה וחושב שיש לו יותר מזל מאחרים, ויזכה לתוצאה מעל הממוצע. כמובן זה הבל. אבל 40% מהאוכלוסיה סומכים על זה בתקווה להיות עשירים.

מפרסמים ללא הירף סיפורי פלא על אנשים שזכו בסכומים גדולים. מפזרים סיסמאות ריקות: "כל המנצחים קנו כרטיס לוטו". כמובן...

לצערנו רוב המשקיעים הם עניים, כי הם זקוקים לכסף, מה שאין כן העשירים. יוצא שהלוטו הוא מס עקיף של העניים. נורא.

נכון שיש מנצחים. אך סיכוי אפסי. יש סוגים רבים של לוטו בעולם. בסוג שנמצא בארצנו, הסיכוי לזכות הוא אחד על 16 מיליון. כלומר אם אדם יקנה כרטיס כל שבוע, הוא יזכה אחרי 300,000 שנה. יש גם סוגי לוטו בעולם עם סיכוי של 150 מיליון, סחיטה לאור השמש.

לאור זאת, יש פוסקים שנשאלו אם בכלל מותר, להנות מכסף לא מוסרי זה בכל מיני מקומות צדקה ותרבות, בו הושקע. אך אין זה ענייננו. אלא להתפלל על האומללים שד' יצילם מבור שחת זה.