מסכן, הפילוסוף דקארט

לא נדבר כאן על ההשמצה האחרונה, כי השמצה רודפת השמצה, הישנה נעלמת כאשר היא מפנה מקומה לחדשה, ואם נעסוק בכולן, אין אנו מספיקים, כיון שהתקשורת צמאה להשמצות, וכן הרשתות החברתיות. לצערנו, האדם עדיין כולל מרכיב אלים, שבא לידי ביטוי במלחמות, וכן באלימות האינטרנטית, בריונות ברשת. לכן התייחסות לכל השמצה מהווה פגיעה באינטליגנציה של הקורא. ומי שאינו יודע השמצה מהי, יקשיב להשמצה של רוסיני.

גם לא נזדקק להלכות לשון הרע, הלכות הונאה, הלכות כבוד הבריות, הלכות ואהבת לרעך כמוך ועוד הלכות. כי די לנו בדרך ארץ שקדמה לתורה, כלומר הבינה הטבעית, האומרת לנו: אל תקבל שום דבר ללא הוכחה.

אך כיון שלצערנו, אנשים שבויי דמיונות ורגשות, קם הפילוסוף רנה דקארט וכתב לפני קצת פחות מארבע מאות שנה את "המאמר על המתודה", אשר עניינו כיצד להדריך נכונה את התבונה ולבקש האמת במדעים. הוא לא כתב זאת בלטינית כנהוג, אלא בצרפתית, כדי שכולם יבינו, כולל נשים (שאינן יודעות לטינית) וילדים.

וזכרורני בהיותי ילד קטן, שמעתי אדם מכריז בקול רם בטלפון ציבורי: "אדוני, אני קרטזיאני (תלמיד דקארט), לכן לא אקבל שום דבר טרם הוכח שכן הוא".

דקארט פותח בכך שהשכל הישר אינו כה נפוץ. לכן הוא קובע ארבעה כללים לתבונה ישרה, כאשר הכלל הראשון הוא: "לא לקבל שום דבר כאמת כל זמן שזה לא הוכח בצורה ברורה לגמרי". ללא דעות קדומות, ללא הנחות מקדימות, ולא שמועות נפוצות.

כידוע, כבר לפני כן, לחם רבינו הגדול הרמב"ם מלחמת חורמה נגד הדמיון המתעתע, אך אנו מדברים כאן בדברים פשוטים שגם ילד יבין.

לצערנו, אנו עדים לתופעת "מנוסת התבונה" או "נסיגת התבונה", בכל התחומים: אמונות טפילות, מיני כשפים, סגולות מוזרות, קמעין, ריפוי באנרגיות, אסטרולוגיה, בעלי כוחות, חיפוש ניסים, אדמו"רים מזויפים, ועוד ועוד.

מסכן, דקארט, ששאף להעמיד על כנו את השכל, הרציונליות, ההגיון, הרצינות. אם היה שומע את כל ההשמצות למיניהן, אחרי ארבע מאות שנות עבודה, לבו היה חלל בקרבו.

אנא, ידידים יקרים, קצת שכל. אנא, עשו טובה למין האנושי.