שו"ת יציאה לחו"ל

[שאל והוסיף מקורות: הרב מרדכי ציון]

ש: בט"ו בשבט מתעוררת חיבת ארץ ישראל, ועקב כך, אצל רבים חוזרת השאלה הידועה אם מותר לצאת לחו"ל?

ת: הרמב"ם כותב שמותר לצאת זמנית כדי לישא אשה, אם אי אפשר למצוא פה, ללמוד תורה, אם אי אפשר ללמוד פה, או להציל מן הגויים, כלומר שיש לו רכוש שם שהגויים חומסים והוא חייב להיות במקום כדי לשחררו (רמב"ם, הל' מלכים ה, ט).

ש: כמובן, בימינו אפשר למצוא עם מי להתחתן וללמוד פה והצלת רכוש היא נדירה.

ש: לפי התוספות, מותר עבור כל מצוה (ע"ז יז, א ד"ה ללמוד). המחמיר כרמב"ם תבוא עליו ברכה, והמקל כתוספות, יש לו על מה לסמוך.

ש: אנשים טוענים: אני נוסע לטיול לחודש, ושם אלמד פרק אחד, הרי מצווה...

ת: כמובן זה הבל. מדובר שהוא נוסע רק בשביל המצוה, ומשתהה רק הזמן הנצרך למצוה.

ש: מה למשל?

ת: קרוב משפחה שאינו יכול להגיע לפה, כדי לקיים מצות ביקור חולים.

ש: המשנה ברורה כותב שמותר לנסוע לחו"ל כדי לבקר חבר (שו"ע או"ח רמט, ד. מג"א תקלא סק"ז. מ"ב שם ס"ק יד).

ת: מדובר שבאמת חברו צריך אותו, ואין פתרון אחר אלא לבקרו, ולא סתם תירוץ. יתר על כן, במקומות אחרים, לא ברור שהמשנה ברורה מחשיב ראיית פני חברו כמצוה, כגון לגבי הליכה במים בשבת (מ"ב שא ס"ק יא) או לגבי הפלגה בספינה ערב שבת (מ"ב רמח ס"ק לו).

ש: ולחתונה של קרוב משפחה?

ת: כנ"ל אם הוא באמת נצרך.

ש: לבקר בקברי צדיקים?

ת: האם מבלי אין קברים בארץ ישראל?! מערת המכפלה וקבר רחל?! מרן הרב קוק אוסר במשפט כהן, אבל הוא מביא שדי חמד שמתיר (שו"ת משפט כהן סי' קמז). אך המעיין בשדי חמד עצמו רואה שאינו מתיר בשופי, אלא רק מלמד זכות על העושים כן.

ש: אבל התוספות מתיר לצורך מצוה?

ת: אין שום מקור לכן שביקור קברי צדיקים מוגדר כמצוה. משפט כהן שם.

ש: כיבוד אב ואם?

ת: התוס' הנ"ל אוסר. וכן הגר"ע יוסף (שו"ת יחוה דעת ד, מט). אבל שוב, אם ממש צריכים אותו, יסע לשם.

ש: טיול?

ת: ודאי אסור. זה בשולחן ערוך הלכות חול המועד (תקלא, ד), והמשנה ברורה שם (ס"ק יד).

ש: יש מתירים?

ת: יש ים של פוסקים האוסרים (הגרש"ז אוירבך, הגרז"נ גולדברג, הגר"ש ישראלי, הגר"ע יוסף, הגר"ש וואזנר ועוד רבים).

ש: האם מדבר סיני הוא ארץ ישראל? מותר לטייל שם?

ת: כן. אך לא לטייל שם, בגלל שאינו מדינת ישראל וכן בגלל הסיכון. בשביל טיול אין נכנסים אף לסיכון קטן. בשביל מצוה ופרנסה, כן (שו"ת שאילת שלמה ג שיב).

ש: וירדן?

ת: כנ"ל. זה ארץ ישראל, אך זו ירידה במדרגת הקדושה כי אין זה ברבונותנו, כמו דוד המלך שברח לגת, תחת שלטון פלשתים, ואמר שזה כמו עבודה זרה. כתובות (קי ב). שנית, יש בזה סיכון, ובשביל טיול לא נכנסים אף לסיכון קטן (שו"ת שאילת שלמה ג שיב).

ש: מה ההתייחסות לטיול חיפוש שורשים?

ת: באופן יסודי, אין לנו עניין לצאת לחו"ל לחפש את השורשים שלנו. השורשים שלנו אינם בפולניה או במרוקו, אלא כאן בארץ הקודש, בירושלים, בתל-אביב, במשואות יצחק ובעין חרוד. כאן השורשים שלנו.

ש: מדוע אסור לנסוע לחוץ לארץ לטיול באופן זמני לראות את יפי הבריאה?

ת: כמו שאסור לבעל לנסוע עם אישה זרה רק לטיול באופן זמני כדי לראות את יופיה.

ש: יש עלוני שבת שמפרסמים טיולי חו"ל עם כשרות מהדרין?

ת: מעשה בעלון שבת בו הגר"מ אליהו כתב מאמר הלכתי שאסור לצאת לטיול לחו"ל. ובאותו עמוד, היה פירסום של טיול כנ"ל. כתב להם קורא תמים שיש סתירה בין שני חלקי הדף. השיבו לו שאין סתירה: זה מטעם מחלקת ההלכה וזה ממחלקת הפרסום...

ש: ובסיכום?

ת: זו ארצנו ואנו אוהבים אותה אהבת נפש מעומק נשמתנו.