להרבות אהבה ואחווה

המצב שיש מריבות בין יהודים ומנהיגיהם הוא דבר שלא ייאמן, אנו חייבים להסתדר יחד. אנו חכמים, מוכשרים, רציניים ומצפוניים, אז אין סיבה שלא נדע להסתדר יחד. לא יתכן שנריב. איננו יכולים להרשות לעצמנו את הלוקסוס הזה, יש לנו אויבים מסביב השמחים בנפילותינו. אויבים מסוכנים - 400 מליון ערבים מבחוץ ולא מעט ערבים מבית. אנו חייבים להיות חברים טובים אחד של השני. גם אם לא היו לנו אויבים הייתה חייבת לשרור בינינו אחוות אחים ואהבת ישראל, אז קל וחומר כשיש אויבים.

קיים שיר של ש' שלום, שלמדתי בגיל 11, על חיי החלוצים, בשם "זכריה":

'אוי לי כי ראיתי אח אוכֵל אחיו \

ואויב עומד בשער \

וכל הבית מתמוטט בריב \

נישא בסער...'

בית אחרון:

'מי יתן בשרי ללהבה \

מי יתן דמי מעין נובע \

להשיב אחים לאהבה \

להחיות עם גווע...'

חילוקי דעות זה משהו אחר. יש חילוקי דעות בין אביי ורבא, בין בית הלל ובית שמאי. אך צריך לזכור שבית הלל ובית שמאי היו ידידים - התחתנו זה עם זה, השאילו כלים זה לזה. כך זה בסדר. אך לא להצליח להסתדר יחד, זה לא יתכן. מרן הרב קוק כתב מאמר בשם 'על חילול הקודש' ושם הוא כותב שיש המון דברים הנעשים בארץ ישראל שגורמים לו עגמת נפש, אך הכי חמור זה המריבות בינינו. כיוון שנחרבנו בגלל שנאת חינם - ניבנה בזכות אהבת חינם. אינני יודע מי אשם, לכן נאמר: כולנו אשמים! איננו מחפשים אשמים, אין לנו מה לעשות עם אשמים. אנו מחפשים כיצד לרפא, זהו מצב לא בריא. גם הרופא אינו מתעסק במציאת אשמים. עבודת הרופא היא לרפא, להקדים רפואה למכה, בכל דבר ודבר.

הדבר נכון לא רק לגבי פרשה זו או אחרת אלא לגבי כל הפרשיות בארצנו הקדושה – צריך למצוא נתיבים להסתדר יחד. זה כמו שבני זוג צריכים ללמוד להסתדר יחד, ואם לא, מי שישלמו את המחיר אלו הילדים. כל הזמן אני פוגש בני זוג שרבים ביניהם. אינם מודעים לנזק שהם גורמים לילדיהם. כך גם בענייננו, אם יש מריבות בין אנשים חשובים, מנהיגים, מי שמשלמת את המחיר זאת האומה. האומה ניזוקה מזה ומרגישה רע מאד.

נרבה כולנו אהבה ואחווה ושלום וריעות.