שו"ת רעידת אדמה

[ערך: הרב מרדכי ציון]

ש: למה היו רעידות אדמה בטורקיה ובסוריה?

ת: אינינו יודעים. זה סוד ד'. צריך נביאים. מאז חורבן בית שני אין לנו נבואה. כאשר היה רעב בארץ שלוש שנים, גם דוד המלך לא ידע מעצמו את הסיבה.

ש: אמנם אין נבואה, אבל יש רוח הקודש. בכל הדורות כמו שכתוב בספר שערי קדוש לרבינו חיים ויטל?

ת: צריך רוח הקודש כמו זה של האר"י ז"ל. וגם נביא אינו יודע הכל אלא רק מה שד' מודיע לו. שאול דרש מנביאים ולא ענו לא. וירמיהו הנביא לא ידע שתכננו להרעיל אותו.

ש: חכם עדיף מנביא, וחז"ל נתנו כמה סיבות למה יש רעידות אדמה.

ת: אמת. אבל יש להרכיב מאמרי חז"ל אלה עם עוד מאמרי חז"ל. הכל אחדות אחת. כל מאמר חז"ל הנאמר באופן מוחלט, כוונתו ללא התחשבות במאמרים אחרים. למשל יש דברים שבזכותם יש לאדם חלק לעולם הבא, ויש דברים שבגללם אין לו חלק לעולם הבא. אז מה יהיה אם בידו גם אלה וגם אלה? תוצאה מורכבת. הרמח"ל בספר דרך ד' מוסר לנו את הסיבות השונות למה קורה לאדם טוב או רע, אך הוא מוסיף שיש תמיד סיבות רבות, ואינינו יודעים להרכיב את התמהיל ביניהן. כך כתוב בפרקי אבות שאין בידינו לא מיסורי הצדיקים או משלוות הרשעים. מפרש הרמח"ל: אין בידו להסביר.

ש: מרן הרב קוק בעין איה על ברכות נט בסוגית רעידות אדמה, כותב שד' מביא רעידת אדמה כדי לזעזע, כדי להביא מהפכה. דרך המלך היא לפעול לאט בהדרגה, אך כאשר לא די בכך, אז ד' מביא מהפכה גדולה.

ת: ודאי. אך אין זו מהפכה גדולה. נכון שמתו עשרות אלפים, - וכל אחד הוא עולם מלא – אבל בעולם יש שמונה מיליארד אנשים. בזמן הקורונה, שנספו בעולם בעקבותיה קרוב לשבע מיליון, אמרו הוגים, שזה יביא שינוי חריף בהתנהגות האנושית, והביאו סברות לכאן ולכאן, אך בפועל לא ראינו תמורה. וכן בארצנו, שנספו שתים עשרה אלף, לא ראינו תמורה ניכרת. וכן אחרי המגפה הספרדית, לפני כמאה שנה, שנספו בין עשרים מיליון לחמישים מיליון, ובכל זאת לא חזינו איזה זיכוך מכריע. כאמור, אינינו יודעים סוד ד'.

ש: בכל זאת ניכר לעין שנעשה דין ברשעים, סוריה שהיא במלחמה איתנו וטורקיה שגם היא מציקה לנו.

ש: שוב סוד ד'. יש מדינות שמציקות לנו, ושהציקו לנו בעבר, יותר לאין ערוך. לגבי סוריה, גם בלי רעידת אדמה, הגיע להם עונש עצמי, שהרי במלחמת האזרחים שלהם, היו חצי מיליון הרוגים ועשרה מיליון פליטים.

ש: אז אין לנו לעשות חשבון נפש?

ת: ודאי חשבון נפש, כדברי הרמב"ם בתחילת הלכות תענית, שכאשר יש צרות, אין לומר שזה מקרה, ועלינו לעשות תשובה.

ש: אבל זאת השאלה, במה לעשות תשובה?

ת: כל אחד יעשה תשובה במה שהוא חוטא. רבנו אברהם בן הרמב"ם בספרו המספיק לעובדי ד' מספר שפעם אדם שאל את הרמב"ם: במה עליי לעשות תשובה? השיב לו: בזה. כלומר על עצם העובדה שאינך יודע מה יש לך לתקן.

ש: העולם מזועזע שמתו כל כך הרבה אנשים, עשרות אלפים!

ת: ודאי. וגם אדם אחד, מזועזע. אך יש לראות הכל בפרופורציה. בעולם תשע מאות מיליון אנשים סובלים מרעב ומתוכם מתים כל יום שלושים אלף אנשים, ובתוכם שמונה עשרה אלף ילדים, ולמה אין זה מזעזע? וזה בידינו לתקן! כל שנה מתים מעישון חצי מיליון (אצלנו שמונת אלפים) ומאלכוהול שלוש מאות אלף (אצלנו ארבעת אלפים), ולמה זה לא מזעזע, וגם זה בידינו. למיליארד אנשים, אין מים נקיים לשתות. כל שנה נרצחים על רקע פלילי 450 אלף! כל שנה נהרגים 250 אלף בתקריות נשק! כמובן, כל נפש היא עולם מלא, יש גירסא כל נפש מישראל, ויש גירסא כל נפש. אבל בכל זאת, אנא לשמור על פרופורציה, על פרספקטיבה.

ש: למה באמת, העולם אינו מזדעזע מכל אלה?

ת: פשוט מאוד. כי זה לא מצטלם. רק מה שמצטלם קיים. רעידת אדמה, זה מצטלם, רעב אינו מצטלם. רדיפה אחרי נראוּת.

ש: אם כן, שאלה נוקבת שרבים שואלים: האם להצטער שמתו בריותיו של הקדוש ברוך הוא, או לשמוח שמתו אויבינו?

ת: ודאי להצטער. אינינו שונאים אף אחד. כמובן, אם הם באים למלחמה, אנו מתגוננים. צה"ל, כלומר צבא הגנה לישראל. אל הקדוש ברוך הוא אינו חפץ במות הרשע, אלא בשובו מדרכו הרעה, וחיה. אבל את כל תפילותינו, אנו מסיימים בעלינו לשבח, תפילה על כל המין האנושי, שחיבר יהושע בן נון, כובש הארץ. אין סתירה.

ש: אכן, אחרי קריעת ים סוף, המלאכים רצו לומר שירה, וד' אמר להם: מעשי ידיי טובעים בים, ואתם אומרים שירה. ומצד שני, אז ישיר משה.

ת: פשוט, כותב האדמו"ר מפיאסצנה בספרו אש קודש: המלאכים לא סבלו, אז אין להם לומר שירה. אנו היינו בסכנת נפשות, אז ודאי נאמר בשירה.

ש: בנפול אויבך אל תשמח?

ת: הגמרא מגילה אומרת, שזה נאמר על יהודי, אבל על מפלת המן הרשע, כן שמחנו. באבוד רשעים רינה.

ש: הסורים והטורקים הם רשעים...

ת: לא כולם. גם ביניהם יש צדיקי אומות העולם וחסידי אומות העולם, ורעידת האדמה, אינה מבחינה ביניהם. עליהם, ודאי אנו מצטערים. יש גם ערבים צדיקי אומות העולם המטיבים לנו, ואפילו היו גרמנים צדיקי אומות העולם שהגנו על יהודים ונשלחו למחנות השמדה. תמיד לאורך כל הדורות, ובכל המקומות, עשינו חסד לגויים כפי יכולתנו.

ש: אז זה טוב מה ששלחנו להם משלחת כדי לחלצם מן המיצר, כמה שאפשר?

ת: בודאי. רחמיו על כל מעשיו. ובכל זאת אין להתבלבל. עניי עירך קודמים. גם בארצנו יש יהודים הסובלים ממצוקה, והם קודמים. בוידוי מעשר, אומרים שקיימנו את דבר ד', ככל מצותך אשר ציויתני. פשיטא? חז"ל מסבירים: שלא הקדמנו מעשר שני למעשר ראשון. זה יסוד גדול, כותב מרן הרב קוק, בפירושו עין איה על מסכת מעשר שני, שיש לעשות חסד כסדר. קודם, עשה חסד למשפחתך, וכאשר כולם מסודרים ומאושרים ולא חסר להם דבר, אז עשה חסד לעם ישראל. וכאשר לא נשאר יהודי אחד במחסור ובמצוקה, אז עבור לעזור לכל המין האנושי. וכאשר לא נותר אדם אחד אומלל עלי אדמות, אז עבור לרחם על בעלי חיים. אך אל תשנה את הסדר. אין זה מוסרי.

ש: במדינתנו, יש אנשים במצוקה רצינית?

ת: כן לצערנו, לבושתנו ולחרפתנו. יש ארבע מאות אלף ילדים ושלוש מאות אלף מבוגרים הסובלים מאי ביטחון תזונתי. זו מילה יפה לציין רעב.

ש: לא נראה לעין שיש ילדים רעבים כמו במדינות עוני בהם הם רזים באורח מחריד, עור על עצמות, ואצלנו הילדים נראים דווקא שמנים.

ש: זו הצרה. 30% סובלים מהשמנת יתר וזה עלול להגיע ל-50%, כי הם אוכלים לחם, אורז, אטריות, ואז אינם מרגישים רעב, אלא אדרבה משמינים. אבל כך, אי אפשר לחיות, צריך פירות, ירקות ועוד. יש נוער ממש רעב. לפי דו"ח מבקר המדינה, 12% של הנוער הרעב, אוסף מזון מפחי אשפה, ו-9% גונבים מזון, מה שנקרא פשעי עוני. רואים במצלמות אבטחה של הסופרים איך אנשים גונבים מזון בסיסי. אוי לנו.

ש: אבל יש משרד הרווחה?

ת: ודאי. והוא עושה פלאים. כל הכבוד. ויש כל מיני ארגוני עזרה פרטים, כל הכבוד להם. אבל כל הבעיות לא נפטרות. יש שמתלבטים אם לקנות מזון, תרופות או חימום. יש עשרות אלפים שלא קונים תרופות.

ש: אם כן, אז אין לעזור לנפגעי רעידת האדמה?

ת: כן לעזור להם, משיקולים מדיניים כוללים מערכתיים, שלא נכנס להם עתה.

ש: ובסיכום?

ת: נתפלל בכוונה: ותן ברכה על כל פני האדמה.