"שידוכי תמונה"
שאלה: יש ישיבות בהן מחזיקים אלבום תמונות של בחורות, ובכך פותחים שידוך עם התלמידים. האם זה רעיון טוב?
תשובה: רעיון לא טוב. כמובן, יותר טוב להתחתן כך, מאשר להישאר רווק או רווקה. אך אין זה רעיון טוב. ראשית, מפני שבחורה, באוריגינל, הינה יותר יפה מהתמונה. יש לה חן, יש לה חיוך, יש לה קול עדין. אסתר ירקרוקת היתה, ובכל זאת היתה מוצאת חן בעיני כל רואיה. ולפעמים, במבט ראשון, המראה שלה אינו מעורר חיבה, אבל עם הזמן, מתרגלים ומתאהבים. סבלנות.
שנית, מפני שהמראה החיצוני הוא דבר משני לחלוטין, שקר החן והבל היופי, אשה יראת ד' היא תתהלל. נזכיר לעצמו ללא הירף: אדם אינו רק גוף. הוא בעיקר נשמה. הוא לא רק מה שנראה, אלא הפנים שאינו נראה. מי שלא מבין זאת, במחילה מכבודו, הוא טיפש, הוא מטומטם.
כידוע, משבחים את החתן על בחירתו: כלה נאה וחסודה, - וזאת גם אם היא חגרת או סומא. אבל הקשו בית שמאי: מדבר שקר תרחק. אך בית הלל עומדים על זה, כי לעולם תהיה דעתו על אדם מעורבת עם הבריות. כלומר בדעתו של החתן, היא הכי יפה בעולם. עיין נתיב האמת למהר"ל, שזו אמת: לא בגלל שהיא יפה, הוא אוהב אותה, אלא מפני שהוא אוהב אותה, היא הכי יפה בעולם.
ומה יעשה אותו אדם, אם ימצא יותר יפה? מה יעשה אותו אדם, אם עם השנים, יופיה יבלה? כבר לא יאהב אותה? יאהב ויאהב, יאהב נשמתה. הוא שאמרנו: אדם הוא נשמה, ויש לו גם גוף.
ומעשה בבחור עם צלקת מכוערת באלכסון בפנים, וכל בחורה היתה בורחת ממנו בשידוך אחרי כמה דקות. שאל אותו רבו: האם אתה מספר מנין לך הצלקת? - לא, זה אישי. ציוה עליו רבו לספר. בשידוך הבא, הבחורה רצתה לברוח, אך הוא התחנן שתקשיב לו כמה דקות.
- ויהי היום, ראיתי ערבי מתנפל על נערה לאונסה. רצתי להגן עליה, והוא חתך לי את הפנים בסכינו. בנס הגיע אמבולנס מד"א שהריץ אותו לבית חולים והציל אותי, ומזה נשארה לי צלקת.
הוא שם לב שהיא בוכה.
-
למה את בוכה?
-
הנערה, זו אני. אני מחפש אותך כבר עשר שנים כדי להודות לך. אתה יודע, כשאני מתבוננת, בעצם הפנים שלך מאוד יפות. הם התחתנו, והם מאושרים עם הרבה ילדים.