פעולות נקם פרטיות נגד ערבים

שאלה: בכפר אחד, בפקק תנועה, נרצחו שני יהודים. באו יהודים, הציתו בתים בכפר בתור הרתעה, וגרמו נזק רב וכן ערבים רבים נפצעו. האם צדקו?

תשובה: א. לא. לא עושים ענישה קבוצתית. האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף? אולי בין הפצועים והניזוקים, היו ערבים חפים מפשע, אולי חסידי אומות העולם, אולי משתפי פעולה ואפילו אולי יהודים מסתערבים.

ב. הממונה על הביטחון במדינה, זה צה"ל. לא יתכן שכל אחד יקח את החוק בידיים, וכל איש את הישר בעיניו יעשה. תיווצר פה אנדרלמוסיה. נאמר ליהושע בן נון שכל האיש אשר ימרה את פיו מות יומת. לרמב"ם מלכים פרק ג, זה מדין מלך. לנצי"ב בפירוש על שאילתות רב אחאי גאון קמב, זה מדין מפקד הצבא.

ג. כשאנשים עושים פעולה כזאת, יתכן שהערבים יגיבו, ויהודים אחרים יסבלו מזה, ועם ישראל ישלם, בלי שמינה אותם לכך. ומעשה ביהודי צדיק שהרג את האינקויזיטור הרשע פדרו ארבואס. לכאורה צדק, אך כתוצאה מזה עשרות אלפי יהודים נרצחו. לכן, היה צריך לשאול אותם לפני כן.

ד. יש טוענים שצה"ל אינו עושה די נגד הטרור. כלל גדול אמר הפילוסוף דקארט: אל תקבל שום דבר, טרם הוכח שכן הוא. וכי אתה בקיא בכל מה שצה"ל עושה? וכי יש לך תמונה שלמה של הנתונים במורכבותם? לכן, אדם צריך קצת ענווה וקצת שכל להודות שאינו יודע הכל. על כל פנים, אני מציע לא לומר את המשפט שצה"ל אינו עושה חובתו, לאלמנה של קצין שנפל בפעולה נגד טרור.

ה. יש גם לדעת שלצה"ל, יש לא רק חשבונות נקודתיים אלא גם חשבונות מערכתיים כללים, כולל התחשבות בקהילה האנושית בעולם, בין שהם צודקים, בין שאינם צודקים, אבל אנו תלויים בהם במידה מסוימת.

ו. נכון שצה"ל יכול לטעות. אין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא. כל אדם יכול לטעות, אפילו ראש הצבא, אפילו מלך, כמבואר ברמב"ם שם, אפילו סנהדרין, והוא מביא על זה קרבן. אך, מסביר ספר החינוך, שעדיף לסבול טעות אחת, מאשר תוהו ובוהו גמור, בו כל אחד יעשה כרצונו.

ז. ודאי שיש גם פקודה בלתי חוקית בעליל, שאסור למלאה. אך זהו דבר נדיר, כגון פקודה לירות על האויב, והיורה יודע שאין זה האויב, אלא כוחותינו, שאם המפקד היה יודע זאת, ודאי לא היה מצוה לירות.

ח. היהודים שעשו פעולת נקם זאת, הם צדיקים ומוסרים נפשם על עם ישראל. ועליהם נאמר: כוונותיהם רצויות אבל מעשיהם אינם רצויים. אנו מבינים היטב תגובתם, מדין "יחם לבבו", כלומר תגובה ספונטנית מתוך רגש צער, מכל מקום לא זו הדרך.

ט. לסיכום, אולי אדם יטען: צה"ל אכן ממלא חובתו, אך אני מחמיר, אני מהדרין, אני מתנהג במידת חסידות. על זה נאמר בתהילים: "רוממות אל בגרונם" – יהודים צדיקים דבקים בד', "וחרב פיפיות בידם", - ויחד עם זה אוחזים בנשק למען עשות צדק, "לעשות נקמה בגויים תוכחות בלאומים" – בשל רשעותם. "לאסור מלכיהם בזיקים, ונכבדיהם בכבלי ברזל" – עונש קשה המגיע להם. איך עושים אותו הידור מצוה ואותה מידת חסידות"? "לעשות בהם משפט כתוב" – על פי ההוראות המדויקות הכתובות בלי לחרוג מהם, "הדר הוא לכל חסידיו" – זה מהדרין ומידת חסידות.