הלכות הפגנה (תש"פ–תשפ"ד)

הלכות אלו אינן מבוססות על חוקי מדינתנו, או חוקי מדינות אחרות, או החוק הבינלאומי, - אלא על השכל הטבעי והמוסר הטבעי.

א', מותר להפגין כדי להביא לידיעת הציבור דעה מסוימת, או כדי למחות נגד תופעה.

ב', אסור להשתמש באלימות נגד אנשים, כולל שוטרים, כגון יידוי אבנים.

ג', אסור לגרום נזק לרכוש פרטי או ציבורי.

ד', אסור לקרוא או להסית למרד.

ה', אם רבים המשתתפים, יש לקבל אישור מהרשויות.

ו', אין להיכנס בכוח למקום פרטי או מקום המצריך רשות להיכנס בו.

ז', אין לגרום הטרדה לאנשים פרטיים בשטח המיועד לשימוש הציבור.

ח', לכן אין לסתום כבישים.

ט', אין להפגין מול ביתו הפרטי של איש ציבור, כי משפחתו אינה צד בענין, אלא במקום עבודתו.

י', אין להפגין נגד בני משפחתו של פוליטיקאי גם כשהם לא בביתם, כנ"ל.

י"א, אין לומר ביטויים פוגעים, כולל שמות גנאי וקללות.

י"ב, אין לסרב למשטרה המבקשת להתפזר, ולא להכריח אותה להשתמש באמצעים לפיזור הפגנות.

כמובן, לעשות הכל מתוך אהבה ואחוה ושלום ורעות באומה